Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו	1 Fratelli, il desiderio del mio cuore e la mia preghiera sale a Dio per la loro salvezza.
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת	2 Rendo infatti loro testimonianza che hanno zelo per Dio, ma non secondo una retta conoscenza;
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו	3 poiché, ignorando la giustizia di Dio e cercando di stabilire la propria, non si sono sottomessi alla giustizia di Dio.
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו	4 Ora, il termine della legge è Cristo, perché sia data la giustizia a chiunque crede.
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם	5 Mosè infatti descrive la giustizia che viene dalla legge così: 'L'uomo che la pratica vivrà per essa'.
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח	6 Invece la giustizia che viene dalla fede parla così: 'Non dire nel tuo cuore: Chi salirà al cielo'? Questo significa farne discendere Cristo;
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים	7 oppure: 'Chi discenderà nell'abisso'? Questo significa far risalire Cristo dai morti.
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים	8 Che dice dunque? 'Vicino a te è la parola, sulla tua bocca e nel tuo cuore': cioè la parola della fede che noi predichiamo.
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע	9 Poiché se confesserai con la tua bocca che Gesù è il Signore, e crederai con il tuo cuore che Dio lo ha risuscitato dai morti, sarai salvo.
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה	10 Con il cuore infatti si crede per ottenere la giustizia e con la bocca si fa la professione di fede per avere la salvezza.
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש	11 Dice infatti la Scrittura: 'Chiunque crede in lui non sarà deluso'.
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו	12 Poiché non c'è distinzione fra Giudeo e Greco, dato che lui stesso è il Signore di tutti, ricco verso tutti quelli che l'invocano.
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	13 Infatti: 'Chiunque invocherà il nome del Signore sarà salvato'.
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד	14 Ora, come potranno invocarlo senza aver prima creduto in lui? E come potranno credere, senza averne sentito parlare? E come potranno sentirne parlare senza uno che lo annunzi?
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב	15 E come lo annunzieranno, senza essere prima inviati? Come sta scritto: 'Quanto son belli i piedi di coloro che recano un lieto annunzio di bene'!
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו	16 Ma non tutti hanno obbedito al vangelo. Lo dice Isaia: Signore, 'chi ha creduto alla nostra predicazione'?
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים	17 La fede dipende dunque dalla predicazione e la predicazione a sua volta si attua per la parola di Cristo.
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם	18 Ora io dico: Non hanno forse udito? Tutt'altro: 'per tutta la terra è corsa la loro voce, e fino ai confini del mondo le loro parole'.
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם	19 E dico ancora: Forse Israele non ha compreso? Già per primo Mosè dice: 'Io vi renderò gelosi di un popolo che non è popolo; contro una nazione senza intelligenza susciterò il vostro sdegno'.
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו	20 Isaia poi arriva fino ad affermare: 'Sono stato trovato da quelli che non mi cercavano, mi sono manifestato a quelli che non si rivolgevano a me',
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה	21 mentre di Israele dice: 'Tutto il giorno ho steso le mani verso un popolo disobbediente e ribelle'!