Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 1

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים	1 Paul, a servant of Jesus Christ, called to be an apostle, separated unto the gospel of God,
2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש	2 Which he had promised before, by his prophets, in the holy scriptures,
3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר	3 Concerning his Son, who was made to him of the seed of David, according to the flesh,
4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו	4 Who was predestinated the Son of God in power, according to the spirit of sanctification, by the resurrection of our Lord Jesus Christ from the dead;
5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו	5 By whom we have received grace and apostleship for obedience to the faith, in all nations, for his name;
6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח	6 Among whom are you also the called of Jesus Christ:
7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח	7 To all that are at Rome, the beloved of God, called to be saints. Grace to you, and peace from God our Father, and from the Lord Jesus Christ.
8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם	8 First I give thanks to my God, through Jesus Christ, for you all, because your faith is spoken of in the whole world.
9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם	9 For God is my witness, whom I serve in my spirit in the gospel of his Son, that without ceasing I make a commemoration of you;
10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם	10 Always in my prayers making request, if by any means now at length I may have a prosperous journey, by the will of God, to come unto you.
11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי	11 For I long to see you, that I may impart unto you some spiritual grace, to strengthen you:
12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי	12 That is to say, that I may be comforted together in you, by that which is common to us both, your faith and mine.
13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים	13 And I would not have you ignorant, brethren, that I have often purposed to come unto you, (and have been hindered hitherto,) that I might have some fruit among you also, even as among other Gentiles.
14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים	14 To the Greeks and to the barbarians, to the wise and to the unwise, I am a debtor;
15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי	15 So (as much as is in me) I am ready to preach the gospel to you also that are at Rome.
16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני	16 For I am not ashamed of the gospel. For it is the power of God unto salvation to every one that believeth, to the Jew first, and to the Greek.
17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה	17 For the justice of God is revealed therein, from faith unto faith, as it is written: The just man liveth by faith.
18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה	18 For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and injustice of those men that detain the truth of God in injustice:
19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה	19 Because that which is known of God is manifest in them. For God hath manifested it unto them.
20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל	20 For the invisible things of him, from the creation of the world, are clearly seen, being understood by the things that are made; his eternal power also, and divinity: so that they are inexcusable.
21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער	21 Because that, when they knew God, they have not glorified him as God, or given thanks; but became vain in their thoughts, and their foolish heart was darkened.
22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים	22 For professing themselves to be wise, they became fools.
23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה	23 And they changed the glory of the incorruptible God into the likeness of the image of a corruptible man, and of birds, and of fourfooted beasts, and of creeping things.
24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו	24 Wherefore God gave them up to the desires of their heart, unto uncleanness, to dishonour their own bodies among themselves.
25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן	25 Who changed the truth of God into a lie; and worshipped and served the creature rather than the Creator, who is blessed for ever. Amen.
26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן	26 For this cause God delivered them up to shameful affections. For their women have changed the natural use into that use which is against nature.
27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם	27 And, in like manner, the men also, leaving the natural use of the women, have burned in their lusts one towards another, men with men working that which is filthy, and receiving in themselves the recompense which was due to their error.
28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן	28 And as they liked not to have God in their knowledge, God delivered them up to a reprobate sense, to do those things which are not convenient;
29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות	29 Being filled with all iniquity, malice, fornication, avarice, wickedness, full of envy, murder, contention, deceit, malignity, whisperers,
30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם	30 Detractors, hateful to God, contumelious, proud, haughty, inventors of evil things, disobedient to parents,
31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים	31 Foolish, dissolute, without affection, without fidelity, without mercy.
32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם	32 Who, having known the justice of God, did not understand that they who do such things, are worthy of death; and not only they that do them, but they also that consent to them that do them.