Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו	1 Le grand prêtre lui demanda: "Les choses sont-elles ainsi?”
2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן	2 Il répondit: "Frères et pères, écoutez! Le Dieu de gloire est apparu à notre père Abraham quand il était en Mésopotamie, avant qu’il n’aille vivre à Harrân.
3 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך	3 Il lui a dit: Quitte ton pays et ta parenté et va vers la terre que je te donnerai.
4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה	4 C’est alors qu’il a quitté la Kaldée pour vivre à Harrân. “Après la mort de son père, Dieu l’a fait émigrer vers le pays où vous habitez à présent.
5 ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן	5 Il ne lui a donné aucun domaine en ce pays, pas même de quoi poser son pied, mais il lui a promis cette terre: il devait la lui donner en propriété, comme à sa descendance après lui. Mais de fait il était sans enfants.
6 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה	6 “Dieu lui a parlé ainsi: Tes descendants vivront tels des émigrés sur une terre étrangère. Durant 400 ans ils seront maltraités et feront un travail d’esclaves.
7 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה	7 Mais, dit encore Dieu, je jugerai la nation qui les aura maintenus en servitude. Après quoi ils en sortiront et viendront m’adorer en ce lieu.”
8 ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות	8 “C’est à lui que Dieu a donné l’alliance de la circoncision. Après avoir engendré Isaac, il le circoncit le huitième jour; Isaac a fait de même pour Jacob, et Jacob pour les douze patriarches.
9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו	9 “Les patriarches devinrent jaloux de Joseph et le firent emmener en Égypte. Mais Dieu était avec lui:
10 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו	10 il le libéra de toutes ses épreuves et lui donna grâce et sagesse aux yeux de Pharaon, roi d’Égypte. Celui-ci fit de lui le gouverneur de l’Égypte et de toute sa propre maison.
11 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל	11 Survint une famine en Égypte et en Canaan; l’épreuve fut telle que nos pères ne trouvaient plus à manger.
12 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה	12 Jacob apprit qu’il y avait du blé en Égypte et il y envoya nos pères une première fois.
13 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה	13 C’est à la deuxième fois que Joseph se fit reconnaître de ses frères. Le Pharaon connut alors la race de Joseph.
14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש	14 Puis Joseph fit appeler son père Jacob et toute sa famille, au nombre de 75 personnes.
15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו	15 Jacob descendit en Égypte et il y mourut, nos pères également.
16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם	16 On les fit ramener à Sichem et déposer dans le sépulcre qu’Abraham avait acheté à prix d’argent aux fils de Hamor, à Sichem.
17 ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים	17 “Le terme approchait pour la promesse que Dieu avait jurée à Abraham. Le peuple se développait et foisonnait en Égypte
18 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף	18 lorsque arriva un autre roi qui ne connaissait pas Joseph.
19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם	19 Il vit notre race d’un mauvais œil et fit tout pour nuire à nos pères, leur faisant abandonner leurs bébés pour qu’ils n’aient plus de descendance.
20 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים	20 C’est à ce moment que Moïse est né, celui qui était cher à Dieu. Durant trois mois il fut élevé dans la maison de son père,
21 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן	21 et quand on l’exposa, il fut recueilli par la fille de Pharaon qui l’éleva comme son fils.
22 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים	22 Moïse fut instruit de tout le savoir des Égyptiens: il était très doué pour la parole et pour l’action.
23 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל	23 “Il avait déjà passé l’âge de quarante ans lorsque l’idée lui vint de visiter ses frères, les fils d’Israël.
24 וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי	24 Voyant comment on maltraitait l’un d’eux, il voulut le défendre et rendit la pareille à celui qui abusait de lui: il fit périr l’Égyptien.
25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו	25 “Ses frères allaient-ils comprendre que par sa main Dieu leur offrait le salut? Moïse le croyait. De fait ils ne comprirent pas.
26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו	26 Le jour suivant il les vit qui se battaient entre eux et il essaya de ramener la paix: “Vous êtes frères!” leur dit-il, “pourquoi vous faire du mal l’un à l’autre?
27 והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו	27 Mais celui qui maltraitait son prochain s’y refusa: Qui t’a fait notre chef ou notre juge?
28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי	28 Veux-tu me tuer comme tu as tué hier l’Égyptien?
29 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים	29 En entendant cela, Moïse prit la fuite et s’en alla demeurer au pays de Madian. Là il eut deux fils.
30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה	30 “Quarante ans déjà s’étaient écoulés lorsque, dans le désert du mont Sinaï, un ange lui apparut dans les flammes d’un buisson en feu.
31 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו	31 Moïse fut très intrigué par ce qu’il voyait. Comme il s’approchait pour mieux se rendre compte, il y eut une voix du Seigneur:
32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט	32 Je suis le Dieu de tes pères, le Dieu d’Abraham, d’Isaac et de Jacob. Moïse ressentait une telle crainte qu’il n’osait plus regarder.
33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא	33 le Seigneur lui dit alors: Enlève les sandales que tu as aux pieds, car le lieu où tu te trouves est une terre sainte.
34 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה	34 J’ai vu comment on maltraite mon peuple en Égypte, j’ai entendu leurs gémissements et je suis descendu pour les délivrer. Va, je te renvoie en Égypte.
35 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה	35 “Ce Moïse qu’ils avaient renié, à qui ils avaient dit: “Qui t’a fait chef et juge?” c’était lui que Dieu leur envoyait comme chef et libérateur, avec l’appui de l’ange qui lui était apparu dans le buisson.
36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה	36 C’est lui qui les a fait sortir, qui a opéré signes et prodiges au pays d’Égypte, à la Mer Rouge et au désert durant quarante années.
37 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון	37 C’est ce même Moïse qui a dit aux fils d’Israël: Le Seigneur fera se lever d’entre vos frères un prophète comme moi.
38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו	38 C’est lui qui était avec nos pères à l’assemblée du désert, avec l’ange qui lui parlait sur le mont Sinaï; et il a reçu les paroles vivantes pour nous les donner.
39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה	39 “Nos pères ne voulaient pas l’écouter, ils se rebellaient et ne pensaient qu’à retourner en Égypte.
40 ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו	40 Ils dirent même à Aaron: Fais-nous des dieux qui marchent à notre tête, car ce Moïse qui nous a fait sortir d’Égypte, nous ne savons pas ce qui lui est arrivé.
41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם	41 C’est alors qu’ils firent le veau: ils offrirent un sacrifice à l’idole et firent leur bonheur de l’œuvre de leurs mains.
42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל	42 “Dieu détourna son visage et les laissa rendre un culte à l’armée du ciel, comme il est écrit au livre des Prophètes: M’avez-vous offert victimes et sacrifices durant les quarante années au désert, maison d’Israël?
43 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל	43 Vous portiez la tente de Molok et l’étoile de Rafa votre dieu, les images que vous aviez faites pour vous incliner devant elles. C’est pourquoi je vous déménagerai au-delà de Babylone.
44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה	44 “Nos pères avaient au désert la Tente du Témoignage; celui qui parlait à Moïse lui avait ordonné de la faire selon le modèle qu’il avait vu.
45 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד	45 Après l’avoir reçue, nos pères l’introduisirent avec Josué quand ils dépossédèrent les nations que Dieu chassait devant eux. Rien ne changea jusqu’au temps de David.
46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב	46 David jouissait de la faveur de Dieu et voulut lui procurer un lieu de repos dans la maison de Jacob.
47 ושלמה בנה לו בית	47 De fait, ce fut Salomon qui lui construisit ce Temple.
48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא	48 “Mais le Très-Haut n’habite pas des constructions humaines; le prophète l’a dit:
49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי	49 Le ciel est mon trône et la terre est mon marchepied; quelle maison pourriez-vous me construire? dit le Seigneur. Ai-je besoin d’un lieu de repos?
50 הלא את כל אלה ידי עשתה	50 N’est-ce pas ma main qui a fait tout cela?
51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם	51 “Mais vraiment vous avez la nuque raide! La circoncision n’a pas touché vos cœurs ni vos oreilles, et toujours vous résistez à l’Esprit Saint. Vous faites exactement comme vos pères:
52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו	52 quel est le prophète qu’ils n’ont pas persécuté? Ils ont tué ceux qui annonçaient la mort du Juste, et c’est vous maintenant qui l’avez livré et tué.
53 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה	53 Déjà vous aviez reçu une loi préparée par les anges, et vous ne l’avez pas observée!”
54 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם	54 En entendant ces paroles d’Étienne, ils frémissaient de rage contre lui et grinçaient des dents.
55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים	55 C’est alors qu’Étienne fut rempli de l’Esprit Saint, il leva son regard vers le ciel et il vit Jésus siégeant à la droite de Dieu.
56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים	56 Il s’écria: "Je vois les cieux ouverts et le Fils de l’Homme placé à la droite de Dieu!”
57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד	57 Ils se bouchèrent les oreilles et commencèrent à pousser de grands cris. Tous ensemble ils se jetèrent sur lui.
58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול	58 On le conduisit hors de la ville et on commença à lui jeter des pierres. Les témoins avaient déposé leurs vêtements aux pieds d’un jeune homme du nom de Saul.
59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי	59 Pendant qu’on le tuait à coups de pierres, Étienne faisait cette prière: "Seigneur Jésus, reçois mon esprit.”
60 ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן	60 Il se mit à genoux et cria d’une voix forte: "Seigneur, ne leur tiens pas compte de ce péché!” Après quoi il s’endormit dans le Seigneur.