Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 23

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה	1 Paul regarda un moment le Sanhédrin, puis il leur dit: "Frères, je n’ai rien à me reprocher devant Dieu pour la façon dont j’ai agi jusqu’ici.”
2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו	2 Sur ce, le grand prêtre Ananias ordonna à ses assistants de le frapper sur la bouche.
3 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה	3 Mais Paul lui adressa ces mots: "C’est Dieu qui va te frapper, muraille blanchie! Tu es là pour me juger selon la Loi, et tu violes la Loi en ordonnant de me frapper.”
4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף	4 Les assistants lui dirent: "Tu oses insulter le grand prêtre de Dieu?”
5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר	5 Paul répondit: "Frères, je ne savais pas qu’il était le grand prêtre. Bien sûr il est écrit: Tu ne maudiras pas le chef de ton peuple.”
6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין	6 Paul savait qu’une partie d’entre eux étaient Saducéens, et les autres Pharisiens, c’est pourquoi il s’écria en plein Sanhédrin: "Frères, je suis Pharisien, fils de Pharisiens, c’est pour notre espérance que je suis mis en accusation, pour la résurrection des morts!”
7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון	7 À ces mots, les Pharisiens et les Saducéens entrèrent en conflit, et l’assemblée se divisa.
8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם	8 Car les Saducéens disent qu’il n’y a pas de résurrection, et pas davantage d’anges ou d’esprit, alors que les Pharisiens admettent l’un et l’autre.
9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים	9 Il y eut donc un grand vacarme. Quelques maîtres de la Loi du parti des Pharisiens se levèrent pour déclarer: "Nous ne voyons rien à reprocher à cet homme: peut-être qu’un esprit ou un ange lui a parlé.”
10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד	10 Le conflit prenait des proportions et le commandant eut peur qu’ils ne mettent Paul en pièces. Il ordonna à la troupe de descendre et de le leur reprendre pour le conduire à la forteresse.
11 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי	11 La nuit suivante le Seigneur vint à Paul et lui dit: "Courage! Tu as été mon témoin à Jérusalem, il faut que tu le sois pareillement à Rome.”
12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס	12 Quand il fit jour, un certain nombre de Juifs firent un complot. Ils s’engagèrent sous peine de malédiction à ne rien manger ni boire tant qu’ils n’auraient pas tué Paul.
13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים	13 Ils étaient plus de quarante à avoir fait ensemble ce serment.
14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס	14 Quelques-uns d’entre eux allèrent trouver les grands prêtres et les Anciens et leur dirent: "Nous nous sommes engagés sous peine de malédiction à ne rien avaler jusqu’à ce que nous ayons tué Paul.
15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם	15 Allez donc trouver le commandant avec les Anciens, et demandez-lui d’amener Paul parce que vous voulez examiner à fond son cas. Et nous, avant qu’il n’approche, nous sommes là pour le tuer.
16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס	16 Le fils de la sœur de Paul entendit parler du complot qui se tramait. Il alla à la forteresse pour le lui faire savoir.
17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו	17 Paul appela alors l’un des centurions et lui dit: "Conduis donc ce garçon au commandant, il a une information à lui donner.”
18 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך	18 L’autre l’emmena chez le commandant auquel il dit: "Le prisonnier Paul vient de m’appeler pour me demander de t’amener ce garçon. Il a quelque chose à te dire.”
19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני	19 Le commandant le prit par le bras et, une fois seuls, il posa la question: "Quelle nouvelle as-tu pour moi?”
20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו	20 Et le garçon lui dit: "Les Juifs ont pris une décision; ils vont te demander de faire descendre Paul demain au Sanhédrin sous le prétexte qu’ils veulent regarder son cas de plus près.
21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך	21 Mais toi, ne les crois pas. Il y a là plus de quarante hommes qui se sont engagés sous peine de malédiction à ne pas manger ni boire avant de l’avoir tué, et ils le guettent. Ils sont prêts et n’attendent que ta réponse.”
22 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה	22 Le commandant renvoya le garçon avec cette recommandation: "Ne dis surtout à personne que tu m’as révélé cette affaire.”
23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה	23 Il appela alors deux centurions et leur dit: "Tenez prêts 200 soldats pour aller à Césarée, et avec eux 70 chevaux et 200 auxiliaires. Départ au troisième quart de la nuit.
24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון	24 Vous préparerez des montures pour y faire monter Paul et le mettre en sûreté chez le gouverneur Félix.”
25 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה	25 Il écrivit ensuite une lettre qui disait:
26 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום	26 "Claudius Lysias envoie ses respects à son Excellence le gouverneur Félix.
27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא	27 Les Juifs s’étaient emparés de cet homme et ils étaient sur le point de le tuer. J’ai su qu’il était romain, aussi je suis intervenu avec la troupe et je l’ai enlevé.
28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם	28 J’ai voulu savoir de quoi ils l’accusaient et je l’ai amené à leur Sanhédrin.
29 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות	29 Là j’ai vu qu’on l’accusait pour des histoires de leur loi, mais qu’il n’y avait aucun crime qui mérite la mort ou la prison.
30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום	30 Maintenant on m’informe d’un complot qu’ils ont monté contre lui; je te l’envoie donc et je fais savoir à ses accusateurs qu’ils aillent te parler à son sujet.”
31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס	31 Les soldats prirent Paul conformément aux ordres reçus et, de nuit, ils partirent avec lui pour Antipatris.
32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד	32 Le lendemain ils revinrent à la citadelle, laissant les cavaliers continuer avec lui.
33 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס	33 Ceux-ci remirent la lettre au gouverneur et lui présentèrent Paul.
34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר	34 Le gouverneur s’informa, demanda de quelle contrée Paul était ressortissant et, quand il sut qu’il était de Cilicie, il déclara:
35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס	35 "Je t’entendrai quand tes accusateurs se présenteront.” Après quoi il ordonna de le garder dans le palais d’Hérode.