Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 20

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא	1 When the disturbance was over, Paul had the disciples summoned and, after encouraging them, he bade them farewell and set out on his journey to Macedonia.
2 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון	2 As he traveled throughout those regions, he provided many words of encouragement for them. Then he arrived in Greece,
3 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא	3 where he stayed for three months. But when a plot was made against him by the Jews as he was about to set sail for Syria, he decided to return by way of Macedonia.
4 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס	4 Sopater, the son of Pyrrhus, from Beroea, accompanied him, as did Aristarchus and Secundus from Thessalonica, Gaius from Derbe, Timothy, and Tychicus and Trophimus from Asia
5 ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס	5 who went on ahead and waited for us at Troas.
6 ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים	6 We sailed from Philippi after the feast of Unleavened Bread, and rejoined them five days later in Troas, where we spent a week.
7 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה	7 On the first day of the week when we gathered to break bread, Paul spoke to them because he was going to leave on the next day, and he kept on speaking until midnight.
8 ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם	8 There were many lamps in the upstairs room where we were gathered,
9 ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת	9 and a young man named Eutychus who was sitting on the window sill was sinking into a deep sleep as Paul talked on and on. Once overcome by sleep, he fell down from the third story and when he was picked up, he was dead.
10 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו	10 Paul went down, threw himself upon him, and said as he embraced him, "Don't be alarmed; there is life in him."
11 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו	11 Then he returned upstairs, broke the bread, and ate; after a long conversation that lasted until daybreak, he departed.
12 והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד	12 And they took the boy away alive and were immeasurably comforted.
13 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו	13 We went ahead to the ship and set sail for Assos where we were to take Paul on board, as he had arranged, since he was going overland.
14 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני	14 When he met us in Assos, we took him aboard and went on to Mitylene.
15 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס	15 We sailed away from there on the next day and reached a point off Chios, and a day later we reached Samos, and on the following day we arrived at Miletus.
16 כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים	16 Paul had decided to sail past Ephesus in order not to lose time in the province of Asia, for he was hurrying to be in Jerusalem, if at all possible, for the day of Pentecost.
17 וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה	17 From Miletus he had the presbyters of the church at Ephesus summoned.
18 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא	18 When they came to him, he addressed them, "You know how I lived among you the whole time from the day I first came to the province of Asia.
19 אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים	19 I served the Lord with all humility and with the tears and trials that came to me because of the plots of the Jews,
20 איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית	20 and I did not at all shrink from telling you what was for your benefit, or from teaching you in public or in your homes.
21 ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח	21 I earnestly bore witness for both Jews and Greeks to repentance before God and to faith in our Lord Jesus.
22 ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם	22 But now, compelled by the Spirit, I am going to Jerusalem. What will happen to me there I do not know,
23 אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי	23 except that in one city after another the holy Spirit has been warning me that imprisonment and hardships await me.
24 אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם	24 Yet I consider life of no importance to me, if only I may finish my course and the ministry that I received from the Lord Jesus, to bear witness to the gospel of God's grace.
25 ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני	25 "But now I know that none of you to whom I preached the kingdom during my travels will ever see my face again.
26 על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם	26 And so I solemnly declare to you this day that I am not responsible for the blood of any of you,
27 כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה	27 for I did not shrink from proclaiming to you the entire plan of God.
28 לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו	28 Keep watch over yourselves and over the whole flock of which the holy Spirit has appointed you overseers, in which you tend the church of God that he acquired with his own blood.
29 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר	29 I know that after my departure savage wolves will come among you, and they will not spare the flock.
30 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים	30 And from your own group, men will come forward perverting the truth to draw the disciples away after them.
31 על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות	31 So be vigilant and remember that for three years, night and day, I unceasingly admonished each of you with tears.
32 ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים	32 And now I commend you to God and to that gracious word of his that can build you up and give you the inheritance among all who are consecrated.
33 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו	33 I have never wanted anyone's silver or gold or clothing.
34 ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי	34 You know well that these very hands have served my needs and my companions.
35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח	35 In every way I have shown you that by hard work of that sort we must help the weak, and keep in mind the words of the Lord Jesus who himself said, 'It is more blessed to give than to receive.'"
36 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם	36 When he had finished speaking he knelt down and prayed with them all.
37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו	37 They were all weeping loudly as they threw their arms around Paul and kissed him,
38 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה	38 for they were deeply distressed that he had said that they would never see his face again. Then they escorted him to the ship.