Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס	1 Plus tard, Paul quitta Athènes et vint à Corinthe.
2 וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי	2 Il trouva là un Juif du nom d’Aquilas, originaire du Pont, qui arrivait juste d’Italie avec sa femme Priscille à la suite d’un décret de Claude; en effet, tous les Juifs avaient reçu l’ordre de quitter Rome. Paul s’attacha à eux;
3 ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים	3 ils avaient le même métier et fabriquaient des tentes, aussi demeurait-il et travaillait-il avec eux.
4 וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים	4 Chaque sabbat il avait des entretiens à la synagogue, tâchant de convaincre les Juifs comme les Grecs.
5 וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח	5 Lorsque Silas et Timothée arrivèrent de Macédoine, Paul commença à se consacrer à la Parole, affirmant aux Juifs que Jésus était le Messie.
6 ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים	6 Eux lui répondirent avec des insultes; alors il secoua devant eux ses vêtements et leur dit: "Vous serez responsables de ce qui vous arrivera, moi je n’y serai pour rien. Désormais je vais vers les non-Juifs.”
7 וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת	7 Paul changea d’endroit; il alla vivre chez Titus Justus, un adorateur de Dieu dont la maison était juste à côté de la synagogue.
8 וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו	8 Un chef de la synagogue, Crispus, crut au Seigneur ainsi que toute sa maison; de même, parmi les Corinthiens qui l’écoutaient, beaucoup croyaient et se faisaient baptiser.
9 ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה	9 Une nuit le Seigneur dit à Paul dans une vision: "Ne crains pas, continue de parler, ne te tais pas.
10 כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת	10 Je suis avec toi et personne ne te fera de mal; sache que j’ai ici dans cette ville un peuple nombreux.”
11 וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים	11 Paul continua donc de leur enseigner la parole de Dieu; il demeura là un an et six mois.
12 ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט	12 Dans le temps où le gouverneur de l’Achaïe était Gallion, les Juifs se mirent d’accord pour manifester contre Paul. Ils le traînèrent au tribunal
13 ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה	13 en disant: "Cet homme veut amener les gens à servir Dieu d’une manière qui contredit la Loi.”
14 ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט	14 Paul allait prendre la parole lorsque Gallion dit aux Juifs: "S’il s’agissait d’un délit ou d’une action malintentionnée, j’aurais le devoir de vous écouter, messieurs les Juifs.
15 אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה	15 Mais si ce sont des discussions à propos de messages, de puissances supérieures ou de votre loi, voyez vous-mêmes, je ne veux pas me faire votre juge pour ces affaires-là.”
16 ויגרש אתם מלפני כסא המשפט	16 Là-dessus il leur fit dégager le tribunal.
17 ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת	17 Mais en face du tribunal tous se mirent à frapper Sosthène, qui était chef de synagogue, et Gallion ne fit rien pour l’empêcher.
18 ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו	18 Paul resta encore un bon bout de temps, puis il prit congé des frères et s’embarqua pour la Syrie; Priscille et Aquilas l’accompagnaient. Il avait fait un vœu et seulement quand il fut au port, à Cenchrées, il se rasa la tête.
19 ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים	19 Arrivé à Éphèse il se sépara d’eux. Il était entré à la synagogue et il avait commencé à parler aux Juifs.
20 ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה	20 Eux lui demandaient de s’attarder plus longtemps, mais il ne voulut pas.
21 כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס	21 Il prit congé d’eux avec ces mots: "Je reviendrai chez vous si Dieu le veut.” Puis il quitta Éphèse avec le voilier.
22 ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא	22 Paul débarqua à Césarée; il monta saluer l’Église, puis il descendit à Antioche.
23 וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים	23 Il y resta un certain temps, puis il repartit. Il parcourut successivement la région des Galates ou, si l’on veut, la Phrygie, en vue d’affermir les disciples.
24 ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים	24 Un Juif du nom d’Apollos était arrivé à Éphèse. Il était originaire d’Alexandrie et très fort sur les Écritures; c’était un vrai orateur.
25 הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה	25 On lui avait enseigné le chemin du Seigneur et il parlait avec beaucoup d’enthousiasme. Il enseignait de façon correcte ce qui se rapportait à Jésus, mais il ne savait pas plus loin que le baptême de Jean.
26 והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב	26 Il parlait donc très librement dans la synagogue. Priscille et Aquilas l’entendirent, ils le prirent à part et lui exposèrent le Chemin plus en détail.
27 ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד	27 Comme il avait l’intention de passer en Achaïe, les frères l’y encouragèrent, écrivant aux disciples de là-bas de l’accueillir. De fait, quand il arriva, il aida beaucoup ceux qui avaient cru par grâce de Dieu,
28 כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח	28 car il discutait fermement en public avec les Juifs, prouvant par les Écritures que Jésus est le Messie.