Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו	1 Après avoir dit cela, Jésus sortit avec ses disciples et traversa le torrent du Cédron. Il y avait là un jardin où il entra avec ses disciples.
2 וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו	2 Judas qui le trahissait connaissait ce lieu, parce que Jésus s’était souvent retrouvé là avec ses disciples.
3 ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק	3 Judas prit donc avec lui des soldats de la garnison et des gardes fournis par les grands prêtres et les Pharisiens, et il arrive avec des torches, des lampes et des armes.
4 וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו	4 Jésus savait tout ce qui allait lui arriver. Il s’avança et leur dit: "Qui cherchez-vous?”
5 ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם	5 Ils lui répondirent: "Jésus le Nazôréen.” Il leur dit: "C’est moi.” Judas, le traître, se tenait là aussi avec eux.
6 ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה	6 À cette parole de Jésus: ‘C’est moi’, ils reculèrent et tombèrent à terre.
7 ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי	7 Jésus leur demanda de nouveau: "Qui cherchez-vous?” Ils répondirent: "Jésus le Nazôréen.”
8 ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו	8 Jésus leur dit: "Je vous l’ai déjà dit: c’est moi. Si c’est moi que vous cherchez, laissez ceux-là s’en aller.”
9 למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד	9 Ainsi devait s’accomplir la parole que Jésus avait dite: "Je n’ai laissé perdre aucun de ceux que tu m’as donnés.”
10 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס	10 Simon-Pierre avait une épée, il la tira pour frapper le serviteur du Grand Prêtre et lui coupa l’oreille droite. Ce serviteur s’appelait Malkus.
11 ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי	11 Alors Jésus dit à Pierre: "Remets l’épée au fourreau. Est-ce que je peux ne pas boire la coupe que mon Père m’a donnée?”
12 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו	12 Les soldats de la garnison et leur commandant, avec les policiers des Juifs, se saisirent alors de Jésus et le lièrent avec des cordes.
13 ויוליכהו בראשונה אל חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא	13 Ils le conduisirent d’abord chez Anne, le beau-père de Caïphe qui était Grand Prêtre cette année-là.
14 הוא קיפא אשר יעץ את היהודים כי טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם	14 Et c’était Caïphe qui avait donné aux Juifs cet argument: “Il vaut mieux qu’un homme meure à la place du peuple.”
15 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול	15 Simon-Pierre et un autre disciple suivaient Jésus. Comme ce disciple était connu du Grand Prêtre, il entra avec Jésus dans la cour du Grand Prêtre,
16 ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס פנימה	16 et Pierre restait dehors à la porte. Mais l’autre disciple connu du Grand Prêtre, ressortit et dit un mot à la gardienne, et il fit entrer Pierre.
17 ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני	17 Alors cette jeune servante qui gardait la porte dit à Pierre: "Toi aussi tu es un des disciples de cet homme?” Mais lui répondit: "Je n’en suis pas!”
18 והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת קר היתה ויעמדו שם ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם	18 Les serviteurs et les gardes étaient là. Ils avaient fait du feu pour se chauffer car il faisait froid, et Pierre était là à se chauffer avec eux.
19 וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו	19 Pendant ce temps le Grand Prêtre interrogeait Jésus sur ses disciples et sur son enseignement.
20 ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר	20 Jésus lui répondit: "J’ai parlé ouvertement au monde; j’ai constamment enseigné dans la synagogue et dans le Temple, là où les Juifs se réunissent, et je n’ai rien dit en secret.
21 ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי	21 Pourquoi m’interroges-tu? Demande à ceux qui m’ont écouté ce que je leur ai dit.”
22 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול	22 À ce moment, un des gardes qui étaient là donna un coup à Jésus, en lui disant: "C’est ainsi que tu réponds au Grand Prêtre?”
23 ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני	23 Jésus lui répondit: "Si j’ai mal parlé, montre où est le mal; mais si j’ai bien parlé, pourquoi me frappes-tu?”
24 וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול	24 Finalement, Anne envoya Jésus chez Caïphe; on l’avait lié.
25 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני	25 Simon-Pierre était toujours là à se chauffer. On lui dit: "Bien sûr, toi aussi tu fais partie de ses disciples.” Mais il le nia et il répondit: "Je n’en suis pas.”
26 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן	26 Un des serviteurs du Grand Prêtre, un parent de celui à qui Pierre avait coupé l’oreille, affirma alors: "Mais oui, je t’ai vu avec lui dans le jardin!”
27 ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול	27 De nouveau Pierre nia et, aussitôt après, le coq chanta.
28 ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח	28 On emmena donc Jésus de chez Caïphe au palais du gouverneur romain. C’était le matin. Les Juifs n’entrèrent pas car ce lieu les aurait souillés, et ils voulaient pouvoir manger la Pâque.
29 ויצא פילטוס אליהם ויאמר על מה תאשימו את האיש הזה	29 Pilate sortit donc vers eux à l’extérieur et leur demanda: "De quoi accusez-vous cet homme?”
30 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך	30 Ils lui répondirent: "S’il ne faisait rien de mal, nous ne serions pas venus te l’amener.”
31 ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש	31 Pilate leur dit: "Gardez-le donc, et jugez-le selon votre loi.” Les Juifs lui dirent: "Mais nous n’avons pas le droit de condamner quelqu’un à mort.”
32 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות	32 C’est ainsi que devait se réaliser la parole de Jésus à propos du genre de supplice où il allait mourir.
33 וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים	33 Pilate rentre donc dans le palais. Il fait appeler Jésus et lui demande: "C’est toi le roi des Juifs?”
34 ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי	34 Jésus répond: "Ce que tu me dis là, est-ce que tu le penses, ou est-ce que d’autres te l’ont dit de moi?”
35 ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית	35 Pilate dit alors: "Est-ce que je suis juif, par hasard? C’est ton peuple, ce sont les chefs des prêtres qui t’amènent devant moi. Qu’as-tu fait?”
36 ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה	36 Jésus répond: "Ma royauté n’est pas de ce monde. Si ma royauté était de ce monde, mes gens auraient combattu pour que je ne sois pas livré aux Juifs. Mais non, ma royauté n’est pas d’ici-bas.”
37 ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי	37 Alors Pilate lui dit: "Donc, tout de même, tu es roi?” Jésus répond: "Tu dis bien: je suis roi. Je rends témoignage à la vérité, c’est pour cela que je suis né et que je suis venu dans le monde. Tous ceux qui sont pour la vérité écoutent ma voix.”
38 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון	38 Alors Pilate lui dit: "Où est la vérité?” Il sortit de nouveau vers les Juifs et leur dit: "Je ne trouve rien à condamner chez cet homme.
39 הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים	39 D’ailleurs c’est une coutume chez vous que je vous relâche un prisonnier pour la fête de la Pâque. Si vous le voulez, je vais relâcher le roi des Juifs.”
40 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח	40 Mais de nouveau ce furent des cris: "Pas celui-ci! Relâche Barabbas!” Ce Barabbas était un bandit.