Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

¹ ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה² היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה³ ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא⁴ וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים⁵ וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר⁶ ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם⁷ מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה⁸ ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה⁹ ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה¹⁰ אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו¹¹ כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו¹² ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע¹³ וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר¹⁴ אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת¹⁵ ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו¹⁶ ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו¹⁷ ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר¹⁸ ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס¹⁹ ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן²⁰ ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית²¹ ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי²² וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים²³ ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך²⁴ ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון²⁵ ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות²⁶ וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת²⁷ ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם²⁸ ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך²⁹ היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו³⁰ וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא³¹ והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה³² ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי³³ ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד³⁴ ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה³⁵ ויבך ישוע³⁶ ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו³⁷ ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות³⁸ ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה³⁹ ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו⁴⁰ ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים⁴¹ וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני⁴² ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני⁴³ ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא⁴⁴ ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו⁴⁵ ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו⁴⁶ ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע⁴⁷ אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה⁴⁸ אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו⁴⁹ ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה⁵⁰ אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו⁵¹ וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם⁵² ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים⁵³ ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה⁵⁴ על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו⁵⁵ ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו⁵⁶ ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג⁵⁷ והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו