Devarìm (דברים) - Deuteronomio 24

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו	1 If a man take a wife, and have her, and she find not favour in his eyes, for some uncleanness: he shall write a bill of divorce, and shall give it in her hand, and send her out of his house.
2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר	2 And when she is departed, and marrieth another husband,
3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה	3 And he also hateth her, and hath given her a bill of divorce, and hath sent her out of his house or is dead:
4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה	4 The former husband cannot take her again to wife: because she is defiled, and is become abominable before the Lord: lest thou cause thy land to sin, which the Lord thy God shall give thee to possess.
5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח	5 When a man hath lately taken a wife, he shall not go out to war, neither shall any public business be enjoined him, but he shall be free at home without fault, that for one year he may rejoice with his wife.
6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל	6 Thou shalt not take the nether, nor the upper millstone to pledge: for he hath pledged his life to thee.
7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך	7 If ally man be found soliciting his brother of the children of Israel, and selling him shall take a price, he shall be put to death, and thou shalt take away the evil from the midst of thee.
8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות	8 Observe diligently that thou incur not the stroke of the leprosy, but thou shalt do whatsoever the priests of the Levitical race shall teach thee, according to what I have commanded them, and fulfil thou it carefully.
9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים	9 Remember what the Lord your God did to Mary, in the way when you came out of Egypt.
10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו	10 When thou shalt demand of thy neighbour any thing that he oweth thee, thou shalt not go into his house to take away a pledge :
11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה	11 But then shalt stand without, and he shall bring out to thee what he hath.
12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו	12 But if he be poor, the pledge shall not lodge with thee that night,
13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך	13 But thou shalt restore it to him presently before the going down of the sun: that he may sleep in his own raiment and bless thee, and thou mayst have justice before the Lord thy God.
14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך	14 Thou shalt not refuse the hire of the needy, and the poor, whether he be thy brother, or a stranger that dwelleth with thee in the land, and is within thy gates:
15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא	15 But thou shalt pay him the price of his labour the same day, before the going down of the sun, because he is poor, and with it maintaineth his life: lest he cry against thee to the Lord, and it be reputed to thee for a sin.
16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו	16 The fathers shall not be put to death for the children, nor the children for the fathers, but every one shall die for his own sin.
17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה	17 Thou shalt not pervert the judgment of the stranger nor of the fatherless, neither shalt thou take away the widow's raiment for a pledge.
18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה	18 Remember that thou wast a slave in Egypt, and the Lord thy God delivered thee from thence. Therefore I command thee to do this thing.
19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך	19 When thou hast reaped the corn in thy field, and hast forgot and left a sheaf, thou shalt not return to take it away: but thou shalt suffer the stranger, and the fatherless and the widow to tabs it away: that the Lord thy God may bless thee in all the works of thy hands.
20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה	20 If thou have gathered the fruit of thy olive trees, thou shalt not return to gather whatsoever remaineth on the trees: but shalt leave it for the stranger, for the fatherless, and the widow.
21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה	21 If thou make the vintage of thy vineyard, thou shalt not gather the clusters that remain, but they shall be for the stranger, the fatherless, and the widow.
22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה	22 Remember that thou also wast a bondman in Egypt, and therefore I command thee to do this thing.