Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

¹ ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים² וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים³ ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות⁴ והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו⁵ וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם⁶ ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום⁷ וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים⁸ ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים⁹ ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו¹⁰ וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה¹¹ והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה¹² והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה¹³ ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה¹⁴ כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה¹⁵ ויעשו כן ויושיבו את כלם¹⁶ ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם¹⁷ ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים¹⁸ ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני¹⁹ ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים²⁰ ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה²¹ ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה²² ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום²³ ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי²⁴ כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה²⁵ כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו²⁶ כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים²⁷ ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים²⁸ ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם²⁹ ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק³⁰ והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו³¹ אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים³² ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו³³ ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר³⁴ הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו³⁵ ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון³⁶ ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו³⁷ ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו³⁸ והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי³⁹ והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו⁴⁰ ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו⁴¹ ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך⁴² ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו⁴³ וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו⁴⁴ שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם⁴⁵ והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה⁴⁶ ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם⁴⁷ וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו⁴⁸ ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול⁴⁹ ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו⁵⁰ ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא⁵¹ ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים⁵² וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו⁵³ ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים⁵⁴ ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו⁵⁵ ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם⁵⁶ כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר⁵⁷ ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך⁵⁸ ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו⁵⁹ ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי⁶⁰ ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים⁶¹ ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי⁶² ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים