Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו	1 Jésus parcourait ainsi villes et villages, prêchant et donnant la Bonne Nouvelle du Royaume de Dieu; les Douze l’accompagnaient
2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים	2 et aussi certaines femmes qu’il avait guéries d’esprits mauvais ou d’infirmités: Marie, appelée la Magdaléenne, qu’il avait délivrée de sept démons;
3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן	3 Jeanne, femme de Chouza intendant d’Hérode; Suzanne; et beaucoup d’autres qui les assistaient de leurs biens personnels.
4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל	4 Une foule nombreuse s’était rassemblée, car on venait à lui de toutes les villes. Jésus alors leur donna cette comparaison:
5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו	5 “Le semeur est sorti pour semer la semence et il se met à semer. Une partie tombe au long du chemin: elle est piétinée et les oiseaux du ciel la mangent.
6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה	6 Des graines tombent sur la rocaille; là elles germent, mais elles se dessèchent par manque d’humidité.
7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו	7 D’autres tombent au milieu des épines; les épines poussent en même temps qu’elles et les étouffent.
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע	8 D’autres encore tombent sur la belle terre; là elles poussent et donnent du fruit, cent pour un.” En disant cela, Jésus criait: "Que celui qui a des oreilles pour entendre, entende!”
9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה	9 Ses disciples lui demandèrent: "Que veut dire cette comparaison?”
10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו	10 Il leur répondit: "À vous il a été donné de connaître les mystères du Royaume de Dieu, mais les autres n’ont que des comparaisons, de sorte qu’ils voient sans voir et entendent sans comprendre.
11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא	11 “Voici le sens de cette parabole: la semence est la parole de Dieu.
12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו	12 Ceux qui sont sur le bord du chemin l’ont entendue, mais le diable vient et enlève de leur cœur la parole pour les empêcher de croire et d’être sauvés.
13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור	13 Ce qui est tombé sur la pierre, ce sont ceux qui accueillent la parole avec joie lorsqu’ils l’entendent, mais ils n’ont pas de racines: ils ne croient que pour un temps et, venu le temps de l’épreuve, ils se retirent.
14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו	14 Ce qui est tombé dans les épines, ce sont ceux qui entendent mais avec le temps se laissent étouffer par les soucis, la richesse et les plaisirs de la vie: ils n’arriveront pas à maturité.
15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת	15 Ce qui est tombé dans la belle terre, ce sont ceux qui entendent la parole avec un cœur sincère et généreux; ils la gardent, et portent du fruit par leur persévérance.
16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור	16 “Quand on a allumé une lampe, on ne met pas une caisse par-dessus, on ne la cache pas sous un lit, mais on la met sur un lampadaire pour que ceux qui entrent voient la lumière.
17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור	17 Il n’y a rien de caché qui ne doive être mis au jour, rien de secret qui ne doive être éclairci.
18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו	18 Faites donc bien attention à la manière dont vous écoutez! Car on donnera à celui qui produit, mais à celui qui n’apporte rien, on lui prendra même ce qu’il croit avoir.”
19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם	19 Sa mère et ses frères vinrent à passer, mais ils ne pouvaient l’approcher à cause de la foule.
20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך	20 Quelqu’un le prévient: "Ta mère et tes frères sont là dehors: ils veulent te voir.”
21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים	21 Jésus répond: "Ma mère et mes frères sont ceux qui écoutent la parole de Dieu et la mettent en pratique.”
22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה	22 Un jour Jésus monta dans la barque avec ses disciples et il leur dit: "Passons sur l’autre rive!” Ils gagnèrent donc le large
23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה	23 et, tandis qu’ils naviguaient, lui s’endormit. C’est alors qu’une rafale de vent s’abattit sur le lac; la barque prenait l’eau au point de les mettre en danger.
24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה	24 Ils s’approchent, le réveillent et lui disent: "Maître! Maître! Nous sommes perdus!” Lui, à peine réveillé, rappelle à l’ordre le vent et les eaux déchaînées: ils s’apaisent et le calme revient.
25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו	25 Alors il leur demande: "Où est votre foi?” Ils avaient eu peur, et maintenant ils étaient hors d’eux-mêmes et se disaient l’un à l’autre: "Qui est-il donc? Il commande même au vent et à la mer, et ils obéissent!”
26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל	26 La traversée prit fin au pays des Géraséniens, de l’autre côté du lac, face à la Galilée.
27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים	27 Comme il débarquait, un homme de la ville, possédé par des démons, vint à sa rencontre. Depuis longtemps il ne portait plus de vêtements et ne restait plus dans une maison mais au milieu des tombes.
28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני	28 Lorsqu’il vit Jésus, il poussa des hurlements et vint se jeter à terre en criant d’une voix forte: "Qu’est-ce que tu me veux, Jésus, fils du Dieu Très-Haut? Je t’en supplie: ne me torture pas!”
29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות	29 En effet, Jésus ordonnait à l’esprit impur de sortir de cet homme. Bien des fois le démon s’était emparé de lui et l’avait entraîné dans le désert; dans ces moments c’était inutile de le lier avec des chaînes ou de lui entraver les pieds pour le retenir: il cassait tout.
30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו	30 Jésus l’interrogea: "Quel est ton nom?” Il répondit: "Légion!” Car de nombreux démons étaient entrés en lui,
31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום	31 et maintenant ils suppliaient Jésus: "Ne nous ordonne pas de retourner à l’abîme.”
32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם	32 Or il y avait là des bandes de cochons qui cherchaient leur nourriture dans la montagne. Les démons le supplièrent de les laisser entrer dans les cochons et Jésus le leur permit.
33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע	33 Les démons sortirent donc de l’homme pour aller vers les cochons; le troupeau se précipita dans le lac du haut de la falaise et s’y noya.
34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים	34 Voyant cela, les gardiens du troupeau prirent la fuite et portèrent la nouvelle à la ville comme dans la campagne.
35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו	35 Les gens sortirent pour voir ce qui était arrivé et vinrent jusqu’à Jésus. Près de lui ils trouvèrent assis, à ses pieds, cet homme dont les démons étaient sortis: il était habillé et il avait tout son bon sens. Alors tous ces gens prirent peur.
36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים	36 Les témoins leur racontèrent comment le démoniaque avait été délivré
37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב	37 et, pour finir, toute la population du secteur le pria de quitter les lieux, car ils étaient complètement terrifiés. Jésus monta dans la barque et s’en retourna.
38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו	38 L’homme dont les démons étaient sortis demandait à rester avec lui, mais Jésus le renvoya et lui dit:
39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע	39 "Retourne chez toi; là tu raconteras tout ce que Dieu a fait pour toi.” Et l’homme s’en alla raconter par toute la ville les merveilles que Jésus avait faites pour lui.
40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו	40 Il y avait du monde pour accueillir Jésus à son retour, car tous l’attendaient.
41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו	41 Un homme du nom de Jaïre, président d’une synagogue, se présenta à ce moment. Il tomba aux pieds de Jésus et le supplia de venir chez lui,
42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם	42 car sa fille unique qui avait une douzaine d’années était sur le point de mourir. Comme Jésus s’y rendait, la foule le pressait au point de l’étouffer.
43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה	43 C’est alors qu’une femme qui depuis douze ans souffrait d’hémorragies, et que personne n’avait pu guérir,
44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם	44 s’approcha par derrière et vint toucher la frange de son manteau. Aussitôt l’hémorragie s’arrêta.
45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי	45 Jésus demanda: "Qui m’a touché?” Tous s’en défendaient et Pierre lui dit: "Maître, c’est la foule qui te presse et te bouscule!”
46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה	46 Mais Jésus dit: "Quelqu’un m’a touché, j’ai senti qu’une force était sortie de moi.”
47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם	47 Se voyant découverte, la femme arriva toute tremblante et tomba à ses pieds. Devant tout le monde elle fit savoir pour quelle raison elle l’avait touché et comment elle avait été guérie à l’instant même.
48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום	48 Alors Jésus lui dit: "Ma fille, ta foi t’a sauvée: va en paix!”
49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה	49 Il parlait encore lorsque quelqu’un arriva de chez le président de synagogue. C’était pour lui dire: "Ta fille est morte, tu n’as plus à déranger le Maître.”
50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע	50 Jésus l’entendit et il s’adressa au père: "Ne crains pas, crois seulement et elle sera sauvée.”
51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה	51 Arrivé à la maison, il ne laissa entrer avec lui que Pierre, Jean et Jacques, ainsi que le père et la mère de l’enfant.
52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא	52 Tous étaient là qui pleuraient et se lamentaient, et lui leur dit: "Ne pleurez pas, elle n’est pas morte, elle dort!”
53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה	53 Mais on se moquait de lui car les gens savaient bien qu’elle était morte.
54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי	54 Jésus la prit par la main et l’appela: "Enfant, lève-toi!”
55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול	55 Son esprit revint en elle; aussitôt elle se leva, et Jésus insista pour qu’on lui donne à manger.
56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה	56 Ses parents étaient comme perdus; Jésus, lui, leur commanda de ne dire à personne ce qui était arrivé.