Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך	1 Jésus dit encore aux disciples: "Quelqu’un de riche avait un intendant, et on vint lui rapporter que l’intendant dissipait ses biens.
2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד	2 Il l’appela et lui dit: ‘Qu’est-ce que j’entends dire de toi? Donne-moi les comptes de ta gestion, car tu ne peux pas continuer de gérer mes biens.’
3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש	3 “L’intendant se dit en lui-même: ‘Que vais-je faire, si mon maître me retire la gestion? Bêcher la terre? Je n’en ai pas la force. Mendier? J’en aurais honte.
4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי	4 Eh bien, je sais ce que je vais faire: il y aura des gens pour m’accueillir chez eux quand j’aurai été renvoyé de mon poste.’
5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני	5 “Il appelle donc un à un ceux qui doivent de l’argent à son maître. Il dit au premier: ‘Combien dois-tu à mon maître?’
6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים	6 Celui-ci répond: ‘100 barils d’huile.’ L’intendant lui dit: ‘Prends ton reçu, assieds-toi et écris vite: 50.’
7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים	7 Il dit à un autre: ‘Et toi, combien dois-tu?’ Celui-là répond: ‘100 mesures de blé.’ L’intendant lui dit: ‘Prends ton reçu et écris: 80.’
8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור	8 “Le maître ne put qu’admirer cet intendant malhonnête, car il avait agi en homme sage. Oui, les fils de ce monde tirent plus de profit de leurs semblables que ne font les enfants de lumière.
9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם	9 Et moi je vous dis: Faites-vous des amis avec ce maudit argent, et quand il viendra à vous manquer, eux vous accueilleront dans les demeures éternelles.
10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה	10 “Celui qui est digne de confiance dans de petites choses le sera pour de plus grandes; celui qui est malhonnête pour de petites choses, le sera également pour de plus grandes.
11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם	11 Donc, si on ne peut compter sur vous pour ce maudit argent, qui vous confiera les vrais biens?
12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם	12 Si on ne peut compter sur vous pour des choses extérieures, qui vous donnera ce qui est vraiment vôtre?
13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון	13 “Un serviteur ne peut pas rester à servir deux maîtres; ou bien il détestera l’un et aimera l’autre, ou bien il soignera le premier et se moquera de l’autre. Vous ne pouvez pas servir Dieu et le Dieu-Argent.”
14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו	14 Les Pharisiens aimaient l’argent; quand ils entendaient tout cela, ils se moquaient de lui.
15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים	15 Mais Jésus leur dit: "Vous, vous jouez les justes aux yeux des hommes, mais Dieu connaît votre cœur: ce qui s’élève haut chez les humains, Dieu l’a en horreur.”
16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה	16 “La Loi et les Prophètes vont jusqu’à Jean. Depuis, c’est l’annonce du Royaume de Dieu, et chacun fait effort pour l’atteindre.
17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה	17 “Pas un seul détail de la Loi ne tombera: il serait plus facile que passent le ciel et la terre.
18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא	18 “Celui qui renvoie sa femme et en épouse une autre, est un adultère. Et celui qui épouse une femme renvoyée par son mari est aussi un adultère.”
19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום	19 “Il y avait un homme riche qui s’habillait de pourpre et de lin fin et mangeait royalement tous les jours.
20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות	20 Un pauvre du nom de Lazare, tout couvert d’ulcères, était allongé à côté de sa porte.
21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו	21 Il aurait bien voulu se nourrir de ce qui tombait de la table du riche; même les chiens venaient lécher ses ulcères.
22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר	22 Or le pauvre mourut et les anges l’emportèrent jusque dans le repli du manteau d’Abraham. Le riche aussi mourut et il eut un enterrement.
23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו	23 “Comme il était au supplice dans le séjour des morts, il leva les yeux et aperçut de loin Abraham avec Lazare auprès de lui.
24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה	24 Alors il se mit à crier: ‘Père Abraham, aie pitié de moi et envoie-moi Lazare! Qu’il trempe dans l’eau le bout de son doigt et qu’il vienne me rafraîchir la langue, car je suis au supplice dans cette flamme.’
25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער	25 “Abraham répondit: ‘Mon enfant, souviens-toi que pendant ta vie tu as reçu toutes tes bonnes choses, et Lazare, lui, bien des maux. Maintenant il est ici consolé et toi torturé.
26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו	26 De plus, vois ce chaos formidable entre nous et vous: ceux qui voudraient passer d’ici vers vous ne le peuvent pas, et de même on ne peut traverser de là-bas vers nous.’
27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי	27 “L’autre reprit: ‘Dans ce cas, père, envoie-le chez mes parents,
28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה	28 chez mes cinq frères; qu’il leur apporte son témoignage pour qu’ils ne viennent pas eux aussi dans ce lieu de tortures.’
29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון	29 Abraham répondit: ‘Ils ont Moïse et les prophètes, qu’ils les écoutent!’
30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו	30 L’autre lui dit: ‘Ils ne le feront pas, père Abraham, mais si un mort allait les trouver, ils se repentiraient!’
31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו	31 “Abraham répondit: ‘S’ils n’écoutent pas Moïse, et les prophètes, même avec la résurrection d’un mort on ne les convaincrait pas.’ ”