Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 2

¹ ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית² ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר³ ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה⁴ ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים⁵ ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך⁶ ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר⁷ מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו⁸ וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם⁹ מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך¹⁰ אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים¹¹ לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך¹² ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת¹³ וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם¹⁴ ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו¹⁵ ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו¹⁶ והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם¹⁷ וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה¹⁸ ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים¹⁹ ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום²⁰ הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם²¹ אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה²² ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש²³ ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם²⁴ ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה²⁵ ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו²⁶ כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו²⁷ ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת²⁸ לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת