Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

¹ כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו² והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו³ ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק⁴ ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו⁵ ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה⁶ ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום⁷ ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם⁸ ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים⁹ ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד¹⁰ ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד¹¹ ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר¹² אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו¹³ ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי¹⁴ קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך¹⁵ הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי¹⁶ ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים¹⁷ ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך¹⁸ הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות¹⁹ ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום²⁰ אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר²¹ ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך²² ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל²³ ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי²⁴ ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים²⁵ וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם²⁶ ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת²⁷ והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד²⁸ כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים²⁹ ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב³⁰ והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד³¹ ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד³² ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם³³ ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו³⁴ ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו