Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 15

¹ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים² ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם³ ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם⁴ כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת⁵ ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו⁶ ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם⁷ חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר⁸ העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני⁹ ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים¹⁰ ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו¹¹ לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם¹² ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו¹³ ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר¹⁴ הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור¹⁵ ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה¹⁶ ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה¹⁷ העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות¹⁸ אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם¹⁹ כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים²⁰ אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם²¹ ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון²² והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד²³ והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו²⁴ ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל²⁵ והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני²⁶ ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים²⁷ ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם²⁸ ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא²⁹ ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם³⁰ ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם³¹ ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל³² ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך³³ ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה³⁴ ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים³⁵ ויצו את המון העם לשבת לארץ³⁶ ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם³⁷ ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים³⁸ והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף³⁹ וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא