Lettera ai Romani - האיגרת אל הרומאים 7

¹ ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו² וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה³ לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים⁴ ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר⁵ אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני⁶ וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים⁷ הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב⁸ ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר⁹ כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו¹⁰ ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם¹¹ וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע¹² ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות¹³ ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות¹⁴ ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה