1 בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר | 1 בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול לֵאמֹר |
2 כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות | 2 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית יְהוָה לְהִבָּנֹות׃ פ |
3 ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר | 3 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר |
4 העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב | 4 הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב |
5 ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם | 5 וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם |
6 זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב | 6 זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכֹול וְאֵין־לְשָׂבְעָה שָׁתֹו וְאֵין־לְשָׁכְרָה לָבֹושׁ וְאֵין־לְחֹם לֹו וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל־צְרֹור נָקוּב׃ פ |
7 כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם | 7 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם |
8 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר יהוה | 8 עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה־בֹּו [וְאֶכָּבֵד כ] (וְאֶכָּבְדָה ק) אָמַר יְהוָה |
9 פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו | 9 פָּנֹה אֶל־הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בֹו יַעַן מֶה נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר־הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתֹו |
10 על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה | 10 עַל־כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ |
11 ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים | 11 וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הֶהָרִים וְעַל־הַדָּגָן וְעַל־הַתִּירֹושׁ וְעַל־הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תֹּוצִיא הָאֲדָמָה וְעַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־יְגִיעַ כַּפָּיִם׃ ס |
12 וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה | 12 וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל ׀ בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְכֹל ׀ שְׁאֵרִית הָעָם בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעַל־דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְהוָה |
13 ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה | 13 וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְהוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהוָה לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה |
14 ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם | 14 וַיָּעַר יְהוָה אֶת־רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת־רוּחַ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶת־רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם׃ פ |
15 ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך | 15 בְּיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ |
| 16 אֲנָשִׁים אַחִים מִן־הַצֹּרֶךְ הָיָה כִּי יִמָּלֵא הַכָּתוּב הַהוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר מִקֶּדֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי דָוִד עַל־יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיָה מוֹלִיךְ אֶת־תֹּפְשֵׂי יֵשׁוּעַ |
| 17 כִּי־הָיָה נִמְנֶה אִתָּנוּ וְזָכָה בְּגוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה |
| 18 וְהִנֵּה הוּא קָנָה־לוֹ שָׂדֶה בִּמְחִיר הָרִשְׁעָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וַיִּשָּׁפְכוּ כָּל־מֵעָיו |
| 19 וְגַם־נוֹדְעָה זֹאת לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּקָּרֵא בִשְׂפָתָם לַשָּׂדֶה הַהוּא חֲקַל דְּמָא הוּא שְׂדֵה הַדָּם |
| 20 כִּי כָתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים תְּהִי־טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל־יְהִי בָהּ ישֵׁב וּפְקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר |
| 21 וְעַל־כֵּן מִן־הַצֹּרֶךְ כִּי מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אִתָּנוּ כָּל־יְמֵי הֱיוֹת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ יוֹצֵא וָבָא לְפָנֵינוּ |
| 22 הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד־יוֹם הִלָּקְחוֹ מֵאִתָּנוּ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְעֵד עִמָּנוּ עַל־קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים |
| 23 וַיַּעֲמִידוּ שְׁנַיִם אֶת־יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַר־שַׁבָּא וְהוּא מְכֻנֶּה יוּסְטוֹס וְאֵת מַתִּיָּה |
| 24 וַיִּתְפַּלְלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל־הַלְּבָבוֹת הַרְאֵה־נָא מִן־הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה אֶת־הָאֶחָד אֲשֶׁר־בָּחַרְתָּ בּוֹ |
| 25 לָקַחַת אֶת־גּוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָר מִמֶּנָּה יְהוּדָה לַהֲלֹךְ אֶל־מְקוֹמוֹ |
| 26 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־מַתִּיָּה וַיִּסָּפַח אֶל־אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים |