Bamidbàr (במדבר) - Numeri 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא	1 Toute la communauté se mit à pousser des cris déchirants, et le peuple passa toute sa nuit à pleurer.
2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו	2 Les Israélites s’emportèrent contre Moïse et Aaron, et toute la communauté leur dit: “Pourquoi ne sommes-nous pas morts en Égypte? Pourquoi ne sommes-nous pas morts dans ce désert?
3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה	3 Pourquoi Yahvé nous conduit-il vers ce pays? Pour y être tués par l’épée et pour que nos femmes et nos petits-enfants deviennent des esclaves? Ne vaudrait-il pas mieux pour nous retourner en Égypte?”
4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה	4 Et ils se disaient l’un à l’autre: “Donnons-nous un chef et retournons en Égypte.”
5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל	5 Moïse et Aaron tombèrent la face contre terre en présence de toute la communauté des Israélites.
6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם	6 Quant à Josué, fils de Noun, et Caleb, fils de Yéfouné, qui faisaient partie des espions, ils déchirèrent leurs habits.
7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד	7 Puis ils s’adressèrent à toute la communauté des Israélites: “Le pays par où nous sommes passés, et que nous avons exploré est bon! C’est une terre excellente!
8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש	8 Si Yahvé nous veut du bien, il nous mènera vers ce pays et il nous donnera cette terre qui ruisselle de lait et de miel.
9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם	9 Mais ne vous révoltez pas contre Yahvé! N’ayez pas peur de la population de ce pays, car ils nous seront livrés en pâture. Ils n’ont plus rien à espérer, car Yahvé est avec nous. N’ayez donc pas peur d’eux.”
10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל	10 Toute la communauté parlait de les lapider, lorsque la Gloire de Yahvé apparut devant les Israélites, dans la Tente du Rendez-Vous.
11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו	11 Yahvé dit à Moïse: “Combien de temps encore ce peuple va-t-il me mépriser? Jusques à quand manquera-t-il de confiance en moi après tous les signes que j’ai faits au milieu de lui?
12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו	12 Je veux le frapper de la peste et l’exterminer, puis je ferai sortir de toi une nation plus grande et plus puissante que lui.”
13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו	13 Moïse dit à Yahvé: “Les Égyptiens savent avec quelle force tu as fait monter ce peuple de chez eux
14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה	14 et ils l’ont dit aux habitants de ce pays. Ces gens savent que tu es au milieu de ce peuple, toi Yahvé qui lui es apparu face à face, toi Yahvé qui te tiens au milieu d’eux dans la nuée, qui marches devant eux dans une colonne de nuée le jour et dans une colonne de feu la nuit.
15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר	15 Et aujourd’hui tu voudrais faire mourir ce peuple comme un seul homme? “Mais alors les nations qui ont entendu parler de toi vont dire:
16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר	16 ‘Yahvé n’était pas capable de conduire ce peuple au pays qu’il avait juré de leur donner, c’est pourquoi il les a tués dans le désert.’
17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר	17 Montre plutôt ta force, Mon Seigneur! Tu as bien dit:
18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים	18 ‘Yahvé est patient et riche en miséricorde. Il supporte la faute et le péché, et cependant il ne laisse pas passer la faute, car il punit la faute des pères sur leurs fils, leurs petits-fils et leurs arrière-petits-fils.’
19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה	19 Pardonne donc la faute de ce peuple avec cette grande miséricorde et cette patience que tu as eue envers lui, depuis sa sortie d’Égypte jusqu’à aujourd’hui.”
20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך	20 Yahvé répondit: “Comme tu l’as demandé, je pardonne.
21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ	21 Mais aussi vrai que je suis vivant, et que la Gloire de Yahvé remplit la terre entière,
22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי	22 malheur à tous ces hommes! Car ils ont vu ma Gloire et mes signes, ils ont vu ce que j’ai fait en Égypte et dans le désert, et malgré cela ils m’ont mis à l’épreuve plus de dix fois et ne m’ont pas écouté.
23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה	23 C’est pourquoi ils ne verront pas le pays que j’ai promis à leurs pères par serment; aucun de ceux qui me méprisent ne le verra.
24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה	24 Mais je ferai entrer mon serviteur Caleb dans ce pays où il est déjà entré et je le donnerai à sa postérité, car il a un tout autre esprit et il m’a suivi sans hésiter.
25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף	25 “Maintenant, comme Amalec et Canaan habitent la vallée, faites demi-tour demain et repartez vers le désert, sur la route de la mer des Joncs.”
26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר	26 Yahvé dit à Moïse et Aaron:
27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי	27 “Combien de temps cela va-t-il durer, cette méchante communauté et ces gens qui murmurent contre moi? Oui, j’ai entendu leurs murmures, les murmures des Israélites contre moi.
28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם	28 Dis-leur: Aussi vrai que Yahvé est vivant, je vais vous prendre au mot, et comme vous venez de le dire à mes oreilles,
29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי	29 c’est dans ce désert que tomberont vos cadavres. Tous autant que vous êtes, vous avez murmuré contre moi: eh bien, vous tous que l’on a recensés, depuis l’âge de vingt ans et au-dessus,
30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון	30 vous n’entrerez pas dans le pays que j’ai juré par serment de vous donner. Il n’y aura d’exception que pour Caleb, fils de Yéfouné, et Josué, fils de Noun.
31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה	31 “Ce sont vos petits-enfants que je ferai entrer, ceux dont vous avez dit qu’ils seraient livrés en esclavage; eux connaîtront le pays que vous avez méprisé.
32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה	32 Vos cadavres à vous, tomberont dans le désert,
33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר	33 et vos fils seront des nomades dans le désert pendant quarante ans. Ils porteront le poids de votre infidélité jusqu’à ce que le désert ait recueilli la totalité de vos cadavres.
34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי	34 “Vous avez mis quarante jours à explorer le pays; chaque jour comptera pour une année. Vous porterez donc le poids de votre péché pendant quarante ans et vous saurez ce qu’est ma colère!
35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו	35 Voilà comment je traiterai cette méchante communauté qui s’est liguée contre moi. C’est moi, Yahvé, qui le dis: dans ce désert ils disparaîtront, c’est là qu’ils mourront.”
36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ	36 Ces hommes que Moïse avait envoyés pour explorer le pays et qui, à leur retour, avaient dressé contre lui toute la communauté en décriant le pays,
37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה	37 ces hommes qui avaient critiqué le pays avec un mauvais esprit, moururent d’un fléau devant Yahvé.
38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ	38 Josué, fils de Noun et Caleb, fils de Yéfouné, furent les seuls à survivre parmi tous ceux qui étaient allés explorer le pays.
39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד	39 Moïse rapporta tout cela aux Israélites et le peuple en fut consterné.
40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו	40 De bon matin ils décidèrent de gravir la montagne; car ils disaient: “Nous avons péché! Il nous faut monter à cet endroit que Yahvé nous a promis.”
41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח	41 Mais Moïse leur dit: “Voulez-vous de nouveau désobéir aux ordres de Yahvé? Vous ne réussirez pas.
42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם	42 Ne montez pas, car Yahvé n’est pas au milieu de vous; ne vous exposez donc pas aux coups de vos ennemis.
43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם	43 Amalec et Canaan sont là devant vous et vous périrez par l’épée, parce que vous vous êtes détournés de Yahvé et Yahvé ne sera pas avec vous.”
44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה	44 Ils s’obstinèrent cependant à monter au sommet de la montagne, alors que l’Arche de l’Alliance de Yahvé et Moïse restaient à l’intérieur du camp.
45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה	45 Mais Amalec et Canaan descendirent de leur montagne; ils les battirent et les écrasèrent jusqu’à Horma.