Malachì (מלאכי) - Malachia 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר	1 Une parole de Yahvé fut adressée à Jonas, fils d’Amittaï:
2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני	2 “Lève-toi, pars à Ninive, la Grande Ville, pour lui lancer des menaces, car leur méchanceté est montée jusqu’à moi.”
3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה	3 Jonas partit, mais ce fut pour s’enfuir à Tarsis, loin de Yahvé. Il descendit à Jaffa où il trouva un bateau en partance pour Tarsis, il paya son billet et s’embarqua avec eux pour gagner Tarsis, loin de Yahvé.
4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר	4 Mais Yahvé déchaîna sur la mer un grand vent et la tempête était si violente que le bateau menaçait de se briser.
5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם	5 Les marins avaient peur et chacun invoquait son dieu; on jeta la cargaison à la mer afin d’alléger le bateau. Jonas cependant était descendu au fond du bateau pour s’y étendre et il dormait profondément.
6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד	6 Le commandant du bateau s’approcha de lui et lui dit: “Pourquoi dors-tu? Lève-toi et crie vers ton dieu! Peut-être Dieu se souviendra-t-il de nous et ne nous laissera pas périr.”
7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה	7 Ils se dirent alors entre eux: “Jetons les sorts pour savoir qui nous a attiré ce malheur.” On tira donc au sort et le sort tomba sur Jonas.
8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה	8 Les autres lui demandèrent: “Ce malheur est bien dû à quelqu’un, dis-nous quel est ton métier et d’où tu viens. Quel est ton pays, à quel peuple appartiens-tu?”
9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה	9 Et Jonas commença à leur raconter: “Je suis un Hébreu et je vénère Yahvé, le Dieu du ciel, celui qui a fait la mer et les continents…”
10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם	10 Les autres furent remplis de crainte et lui dirent: “Qu’as-tu fait là?” Car maintenant ces hommes savaient qu’il fuyait loin de Yahvé: Jonas le leur avait dit.
11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער	11 Ils lui dirent: “Que devons-nous te faire pour que la mer se calme?” Car la mer se soulevait de plus en plus.
12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם	12 Jonas leur dit: “Prenez-moi et jetez-moi à la mer, et la mer se calmera, car je sais que c’est à cause de moi que cette grande tempête s’est levée.”
13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם	13 Les hommes avaient beau ramer de toutes leurs forces pour regagner la côte, ils étaient impuissants, car la mer se soulevait de plus en plus contre eux.
14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית	14 Ils lancèrent donc cet appel à Yahvé: “Ô Yahvé, ne nous fais pas périr à cause de cet homme et ne nous rends pas responsables de sa mort; c’est toi, Yahvé, qui as agi comme tu le voulais.”
15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו	15 Cela dit, ils prirent Jonas et le jetèrent à la mer et la mer se calma.
16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים	16 Ces hommes furent remplis d’un profond respect pour Yahvé; ils lui offrirent un sacrifice et lui firent des promesses.
17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות