Tsefanjà (צפניה) - Sofonia 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל	1 Parola del Signore, rivolta a Gioele, figlio di Petuèl.
2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם	2 Udite questo, anziani, porgete l’orecchio, voi tutti abitanti della regione. Accadde mai cosa simile ai giorni vostri o ai giorni dei vostri padri?
3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר	3 Raccontatelo ai vostri figli, e i vostri figli ai loro figli, e i loro figli alla generazione seguente.
4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל	4 Quello che ha lasciato la cavalletta l’ha divorato la locusta; quello che ha lasciato la locusta l’ha divorato il bruco; quello che ha lasciato il bruco l’ha divorato il grillo.
5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם	5 Svegliatevi, ubriachi, e piangete, voi tutti che bevete vino, urlate per il vino nuovo che vi è tolto di bocca.
6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו	6 Poiché è venuta contro il mio paese una nazione potente e innumerevole, che ha denti di leone, mascelle di leonessa.
7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה	7 Ha fatto delle mie viti una desolazione e tronconi delle piante di fico; ha tutto scortecciato e abbandonato, i loro rami appaiono bianchi.
8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה	8 Laméntati come una vergine che si è cinta di sacco per il lutto e piange per lo sposo della sua giovinezza.
9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה	9 Sono scomparse offerta e libagione dalla casa del Signore; fanno lutto i sacerdoti, ministri del Signore.
10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר	10 Devastata è la campagna, è in lutto la terra, perché il grano è devastato, è venuto a mancare il vino nuovo, è esaurito l’olio.
11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה	11 Restate confusi, contadini, alzate lamenti, vignaioli, per il grano e per l’orzo, perché il raccolto dei campi è perduto.
12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם	12 La vite è diventata secca, il fico inaridito, il melograno, la palma, il melo, tutti gli alberi dei campi sono secchi, è venuta a mancare la gioia tra i figli dell’uomo.
13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך	13 Cingete il cilicio e piangete, o sacerdoti, urlate, ministri dell’altare, venite, vegliate vestiti di sacco, ministri del mio Dio, perché priva d’offerta e libagione è la casa del vostro Dio.
14 קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה	14 Proclamate un solenne digiuno, convocate una riunione sacra, radunate gli anziani e tutti gli abitanti della regione nella casa del Signore, vostro Dio, e gridate al Signore:
15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא	15 «Ahimè, quel giorno! È infatti vicino il giorno del Signore e viene come una devastazione dall’Onnipotente.
16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל	16 Non è forse scomparso il cibo davanti ai nostri occhi e la letizia e la gioia dalla casa del nostro Dio?».
17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן	17 Sono marciti i semi sotto le loro zolle, i granai sono vuoti, distrutti i magazzini, perché è venuto a mancare il grano.
18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו	18 Come geme il bestiame! Vanno errando le mandrie dei buoi, perché non hanno più pascoli; anche le greggi di pecore vanno in rovina.
19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה	19 A te, Signore, io grido, perché il fuoco ha divorato i pascoli della steppa e la fiamma ha bruciato tutti gli alberi della campagna.
20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר	20 Anche gli animali selvatici sospirano a te, perché sono secchi i corsi d’acqua e il fuoco ha divorato i pascoli della steppa.