Ḥavaqquq (חבקוק) - Abacuc 7

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ	1 wenn ich Israel heile, dann wird die Schuld Efraims sichtbar und die Bosheit Samarias. Denn was sie tun, ist Betrug: Der Dieb bricht in die Häuser ein, auf der Straße plündern die Banden.
2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו	2 Sie bedenken nicht, dass ich all ihr böses Tun im Gedächtnis behalte. Jetzt werden sie umringt von ihren Taten, die mir vor Augen stehen.
3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים	3 In ihrer Schlechtigkeit erheitern sie den König, in ihrer Falschheit seine Fürsten.
4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו	4 Sie alle sind Ehebrecher. Sie sind wie ein angeheizter Backofen, dessen Feuer der Bäcker nicht mehr schürt, wenn er den Teig knetet und ihn aufgehen lässt.
5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים	5 Am «Tag unseres Königs» machen sie die Fürsten schwach mit der Glut des Weins, dessen Kraft die Wortführer umwirft.
6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה	6 Ja, hinterhältig nähern sie sich, mit einem Herzen, das wie ein Backofen glüht: Die ganze Nacht über schläft ihr Zorn, am Morgen aber entbrennt er wie ein loderndes Feuer.
7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי	7 Sie alle glühen wie ein Backofen; sie fressen ihre Regenten. Alle ihre Könige stürzen; doch zu mir ruft keiner von ihnen.
8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה	8 Efraim lässt sich unter die Völker verrühren, Efraim ist ein Brot, das man beim Backen nicht wendet.
9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע	9 Fremde zehren an seiner Kraft, ohne dass er es merkt. Auch werden seine Haare grau, ohne dass er es merkt.
10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת	10 Sein eigener Hochmut klagt Israel an; doch es kehrt nicht um zum Herrn, seinem Gott, und sucht ihn trotz alldem nicht.
11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו	11 Efraim ist wie eine Taube, leicht zu betören, ohne Verstand. Sie rufen Ägypten zu Hilfe und laufen nach Assur.
12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם	12 Während sie laufen, werfe ich mein Netz über sie, ich hole sie herunter wie die Vögel des Himmels; sobald ihr Schwarm sich hören lässt, fange ich sie.
13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים	13 Weh ihnen, weil sie mir weggelaufen sind. Verderben über sie, weil sie mir abtrünnig wurden. Und da sollte ich sie loskaufen, ich, über den sie nur Lügen verbreiten?
14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי	14 Wenn sie zu mir schreien, kommt es nicht aus dem Herzen; sie liegen nur da und heulen. Sie ritzen sich wund, um Korn und Wein zu erflehen; sie widersetzen sich mir.
15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע	15 Ich bin es, der ihre Arme geübt und gestärkt hat, aber gegen mich planen sie Böses.
16 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים	16 Sie wenden sich dem «Nichtsnutz» zu, sie sind wie ein Bogen, der versagt. Ihre Fürsten kommen um durch das Schwert wegen ihrer frechen Zunge. Deshalb wird man in Ägypten über sie spotten.