Nachum (נחום) - Naum 2

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו	1 In the second year of his reign, King Nebuchadnezzar had a dream which left his spirit no rest and robbed him of his sleep.
2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך	2 So he ordered that the magicians, enchanters, sorcerers, and Chaldeans be summoned to interpret the dream for him. When they came and presented themselves to the king,
3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום	3 he said to them, "I had a dream which will allow my spirit no rest until I know what it means."
4 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא	4 The Chaldeans answered the king (Aramaic): "O king, live forever! Tell your servants the dream and we will give its meaning."
5 ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון	5 The king answered the Chaldeans, "This is what I have decided: unless you tell me the dream and its meaning, you shall be cut to pieces and your houses destroyed.
6 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני	6 But if you tell me the dream and its meaning, you shall receive from me gifts and presents and great honors. Now tell me the dream and its meaning."
7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה	7 Again they answered, "Let the king tell his servants the dream and we will give its meaning."
8 ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא	8 But the king replied: "I know for certain that you are bargaining for time, since you know what I have decided.
9 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני	9 If you do not tell me the dream, there can be but one decree for you. You have framed a false and deceitful interpretation to present me with till the crisis is past. Tell me the dream, therefore, that I may be sure that you can also give its correct interpretation."
10 ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי	10 The Chaldeans answered the king: "There is not a man on earth who can do what you ask, O king; never has any king, however great and mighty, asked such a thing of any magician, enchanter, or Chaldean.
11 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי	11 What you demand, O king, is too difficult; there is no one who can tell it to the king except the gods who do not dwell among men."
12 כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל	12 At this the king became violently angry and ordered all the wise men of Babylon to be put to death.
13 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה	13 When the decree was issued that the wise men should be slain, Daniel and his companions were also sought out.
14 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל	14 Then Daniel prudently took counsel with Arioch, the captain of the king's guard, who had set out to kill the wise men of Babylon:
15 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל	15 "O officer of the king," he asked, "what is the reason for this harsh order from the king?" When Arioch told him,
16 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא	16 Daniel went and asked for time from the king, that he might give him the interpretation.
17 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע	17 Daniel went home and informed his companions Hananiah, Mishael, and Azariah,
18 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל	18 that they might implore the mercy of the God of heaven in regard to this mystery, so that Daniel and his companions might not perish with the rest of the wise men of Babylon.
19 אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא	19 During the night the mystery was revealed to Daniel in a vision, and he blessed the God of heaven:
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא	20 "Blessed be the name of God forever and ever, for wisdom and power are his.
21 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה	21 He causes the changes of the times and seasons, makes kings and unmakes them. He gives wisdom to the wise and knowledge to those who understand.
22 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא	22 He reveals deep and hidden things and knows what is in the darkness, for the light dwells with him.
23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא	23 To you, O God of my fathers, I give thanks and praise, because you have given me wisdom and power. Now you have shown me what we asked of you, you have made known to us the king's dream."
24 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא	24 So Daniel went to Arioch, whom the king had appointed to destroy the wise men of Babylon, and said to him, "Do not put the wise men of Babylon to death. Bring me before the king, and I will tell him the interpretation of the dream." Arioch quickly brought Daniel to the king and said,
25 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע	25 "I have found a man among the Judean captives who can give the interpretation to the king."
26 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה	26 The king asked Daniel, whose name was Belteshazzar, "Can you tell me the dream that I had, and its meaning?"
27 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא	27 In the king's presence Daniel made this reply: "The mystery about which the king has inquired, the wise men, enchanters, magicians, and astrologers could not explain to the king.
28 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא	28 But there is a God in heaven who reveals mysteries, and he has shown King Nebuchadnezzar what is to happen in days to come; this was the dream you saw as you lay in bed.
29 אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא	29 To you in your bed there came thoughts about what should happen in the future, and he who reveals mysteries showed you what is to be.
30 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע	30 To me also this mystery has been revealed; not that I am wiser than any other living person, but in order that its meaning may be made known to the king, that you may understand the thoughts in your own mind.
31 אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל	31 "In your vision, O king, you saw a statue, very large and exceedingly bright, terrifying in appearance as it stood before you.
32 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש	32 The head of the statue was pure gold, its chest and arms were silver, its belly and thighs bronze,
33 שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף	33 the legs iron, its feet partly iron and partly tile.
34 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון	34 While you looked at the statue, a stone which was hewn from a mountain without a hand being put to it, struck its iron and tile feet, breaking them in pieces.
35 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא	35 The iron, tile, bronze, silver, and gold all crumbled at once, fine as the chaff on the threshing floor in summer, and the wind blew them away without leaving a trace. But the stone that struck the statue became a great mountain and filled the whole earth.
36 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא	36 "This was the dream; the interpretation we shall also give in the king's presence.
37 אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך	37 You, O king, are the king of kings; to you the God of heaven has given dominion and strength, power and glory;
38 ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא	38 men, wild beasts, and birds of the air, wherever they may dwell, he has handed over to you, making you ruler over them all; you are the head of gold.
39 ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא	39 Another kingdom shall take your place, inferior to yours, then a third kingdom, of bronze, which shall rule over the whole earth.
40 ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע	40 There shall be a fourth kingdom, strong as iron; it shall break in pieces and subdue all these others, just as iron breaks in pieces and crushes everything else.
41 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא	41 The feet and toes you saw, partly of potter's tile and partly of iron, mean that it shall be a divided kingdom, but yet have some of the hardness of iron. As you saw the iron mixed with clay tile,
42 ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה	42 and the toes partly iron and partly tile, the kingdom shall be partly strong and partly fragile.
43 די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא	43 The iron mixed with clay tile means that they shall seal their alliances by intermarriage, but they shall not stay united, any more than iron mixes with clay.
44 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא	44 In the lifetime of those kings the God of heaven will set up a kingdom that shall never be destroyed or delivered up to another people; rather, it shall break in pieces all these kingdoms and put an end to them, and it shall stand forever.
45 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה	45 That is the meaning of the stone you saw hewn from the mountain without a hand being put to it, which broke in pieces the tile, iron, bronze, silver, and gold. The great God has revealed to the king what shall be in the future; this is exactly what you dreamed, and its meaning is sure."
46 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה	46 Then King Nebuchadnezzar fell down and worshiped Daniel and ordered sacrifice and incense offered to him.
47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה	47 To Daniel the king said, "Truly your God is the God of gods and Lord of kings and a revealer of mysteries; that is why you were able to reveal this mystery."
48 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל	48 He advanced Daniel to a high post, gave him many generous presents, made him ruler of the whole province of Babylon and chief prefect over all the wise men of Babylon.
49 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא	49 At Daniel's request the king made Shadrach, Meshach, and Abednego administrators of the province of Babylon, while Daniel himself remained at the king's court.