Micà (מיכה) - Michea 21

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר² בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל³ ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע⁴ יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון⁵ וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד⁶ ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם⁷ והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה⁸ ויהי דבר יהוה אלי לאמר⁹ בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה¹⁰ למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ¹¹ ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג¹² זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך¹³ כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה¹⁴ ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם¹⁵ למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח¹⁶ התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות¹⁷ וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי¹⁸ ויהי דבר יהוה אלי לאמר¹⁹ ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא²⁰ דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה²¹ כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד²² בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק²³ והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש²⁴ לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו²⁵ ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ²⁶ כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל²⁷ עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו²⁸ ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק²⁹ בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ³⁰ השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך³¹ ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית³² לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי