Amos (עמוס) - Amos 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי	1 Trouvez-moi au désert un gîte d’étape: je laisserai mon peuple, j’irai loin d’eux, ces infidèles, cette bande de traîtres.
2 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים	2 Avec leur langue ils décochent des flèches, c’est le mensonge et non la vérité qui règne dans ce pays, car ils vont de crime en crime au lieu de me connaître - parole de Yahvé.
3 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה	3 Que chacun se garde de son compagnon, ne faites pas confiance à un frère, car ce frère ne pense qu’à vous avoir, et votre ami vous calomnie.
4 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך	4 Ils se trompent l’un l’autre, personne ne dit la vérité. Ils sont entraînés au mensonge et s’épuisent à faire le mal.
5 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו	5 Ils sont installés dans le mensonge, leur fausseté les empêche de me connaître - parole de Yahvé.
6 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה	6 C’est pourquoi Yahvé Sabaot a déclaré: Je vais les éprouver au feu, les examiner; que puis-je faire d’autre pour mon peuple?
7 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי	7 Leur langue est une flèche qui tue, leurs paroles ne sont que mensonge, ils souhaitent la paix à leur prochain, mais au fond ils préparent un coup bas.
8 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו	8 Et je ne les punirais pas pour tout cela? - parole de Yahvé, je ne me vengerais pas d’une nation comme celle-là?
9 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי	9 Faites entendre une lamentation à propos des montagnes, un chant de deuil pour les pâturages du désert, car les voilà brûlés. Nul n’y passe, on n’y entend plus les bruits du troupeau; oiseaux du ciel et bêtes sauvages ont fui, tous ont disparu.
10 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו	10 “Je ferai de Jérusalem un tas de ruines, un repaire de chacals; je ferai des villes de Juda un désert sans habitants.”
11 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב	11 Y aura-t-il quelqu’un d’assez sage pour comprendre ces événements, quelqu’un à qui Yahvé dira d’en expliquer le pourquoi: pourquoi ce pays ravagé, brûlé, devenu un désert où personne ne passe?
12 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר	12 Yahvé dit: “C’est parce qu’ils ont abandonné ma Loi que je leur avais donnée, ils ne m’ont pas écouté, ils ne l’ont pas suivie,
13 ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה	13 ils ont préféré suivre les Baals comme leurs pères leur avaient enseigné.”
14 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם	14 C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: Je ferai absorber à ce peuple de l’absinthe, je lui donnerai à boire de l’eau empoisonnée.
15 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש	15 Je le disperserai au milieu de nations que ni eux ni leurs pères n’ont connues. J’enverrai contre eux l’épée jusqu’à les avoir exterminés.
16 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם	16 Voici ce que dit Yahvé Sabaot: “Appelez les pleureuses, envoyez chercher les meilleures et qu’elles pleurent!
17 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה	17 Qu’elles nous fassent entendre des lamentations pour que nous pleurions nous aussi et que nos yeux laissent échapper nos larmes.”
18 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים	18 Oui, l’écho d’une plainte nous arrive de Sion: “Hélas, quel pillage et quelle honte pour nous: nous avons dû quitter le pays, et l’on a démoli nos maisons.”
19 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו	19 Ô femmes, écoutez donc la parole de Yahvé, que vos oreilles entendent les paroles de sa bouche. Enseignez à vos filles ce chant funèbre, redites l’une à l’autre cette lamentation:
20 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה	20 “La mort a grimpé par nos fenêtres, elle est entrée dans nos palais, elle a fauché l’enfant dans la rue et les jeunes gens sur les places.
21 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות	21 Les cadavres sont étendus comme du fumier à la surface des champs, comme la gerbe oubliée derrière le moissonneur, que personne ne vient ramasser!”
22 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף	22 Voici ce que dit Yahvé: “Que le sage ne se vante pas de sa sagesse, que le brave ne se vante pas de sa bravoure, que le riche ne se vante pas de ses richesses!
23 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו	23 Mais si quelqu’un veut se vanter, qu’il se vante de ceci: d’avoir l’intelligence pour me connaître: moi, Yahvé, mon œuvre sur terre n’est que bonté, droiture et justice. Voilà ce que j’aime - parole de Yahvé.”
24 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה	24 Voici venir des jours - parole de Yahvé - où je demanderai des comptes à tous ceux qui sont circoncis avec ceux qui ne le sont pas:
25 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה	25 l’Égypte, Juda, Édom, les fils d’Ammon, Moab et tous les hommes aux tempes rasées qui habitent le désert. Car tous ces païens n’ont pas la circoncision, et les gens d’Israël n’ont pas la circoncision du cœur.
26 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב