Amos (עמוס) - Amos 25

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל	1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam de omni populo Iudae in anno quartoIoachim filii Iosiae regis Iudae — ipse est annus primus Nabuchodonosor regisBabylonis —
2 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר	2 quod locutus est Ieremias propheta ad omnem populum Iudae et aduniversos habitatores Ierusalem dicens:
3 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם	3 “ A tertio decimo anno Iosiae filii Amon regis Iudae usque ad diem hanc,iste tertius et vicesimus est annus, factum est verbum Domini ad me, et locutussum ad vos de nocte consurgens et loquens, et non audistis.
4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע	4 Et misit Dominusad vos omnes servos suos prophetas, consurgens diluculo mittensque; et nonaudistis neque inclinastis aures vestras, ut audiretis,
5 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם	5 cum diceret: “Revertiminiunusquisque a via sua mala et a pessimis cogitationibus vestris, et habitabitisin terra, quam dedit Dominus vobis et patribus vestris, a saeculo et usque insaeculum;
6 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם	6 et nolite ire post deos alienos, ut serviatis eis adoretisque eos,neque me ad iracundiam provocetis in operibus manuum vestrarum, et non affligamvos.
7 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם	7 Et non audistis me, dicit Dominus, ut me ad iracundiam provocaretis inoperibus manuum vestrarum, in malum vestrum”.
8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי	8 Propterea haec dicit Dominus exercituum: Pro eo quod non audistis verba mea,
9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם	9 ecce ego mittam et assumam universas cognationes aquilonis, ait Dominus, etNabuchodonosor regem Babylonis, servum meum, et adducam eos super terram istamet super habitatores eius et super omnes nationes, quae in circuitu illius sunt;et interficiam eos et ponam eos in stuporem et in sibilum et in ruinassempiternas.
10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר	10 Perdamque ex eis vocem gaudii et vocem laetitiae, vocem sponsiet vocem sponsae, vocem molae et lumen lucernae,
11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה	11 et erit universa terra haecin solitudinem et in stuporem, et servient omnes gentes istae regi Babylonisseptuaginta annis.
12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם	12 Cumque impleti fuerint septuaginta anni, visitabo superregem Babylonis et super gentem illam, dicit Dominus, iniquitatem eorum et superterram Chaldaeorum; et ponam illam in solitudines sempiternas.
13 והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים	13 Et adducamsuper terram illam omnia verba mea, quae locutus sum contra eam, omne, quodscriptum est in libro isto, quaecumque prophetavit Ieremias adversum omnesgentes.
14 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם	14 Quia servient eis etiam illi, gentes multae et reges magni, et reddameis secundum opera eorum et secundum facta manuum suarum ”.
15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם	15 Quia sic dicit Dominus, Deus Israel, ad me: “ Sume calicem vini furorishuius de manu mea et propinabis de illo cunctis gentibus, ad quas ego mittam te;
16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם	16 et bibent et turbabuntur et insanient a facie gladii, quem ego mittam intereos ”.
17 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם	17 Et accepi calicem de manu Domini et propinavi cunctis gentibus, ad quas misitme Dominus,
18 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה	18 Ierusalem et civitatibus Iudae et regibus eius et principibuseius, ut darem eos in solitudinem et in stuporem, in sibilum et inmaledictionem, sicut est dies ista;
19 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו	19 pharaoni regi Aegypti et servis eius etprincipibus eius et omni populo eius;
20 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד	20 et omni vulgo promiscuo et cunctisregibus terrae Us et cunctis regibus terrae Philisthim et Ascaloni et Gazae etAccaroni et reliquiis Azoti,
21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון	21 Edom et Moab et filiis Ammon;
22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים	22 et cunctisregibus Tyri et universis regibus Sidonis et regibus terrae insularum, qui sunttrans mare;
23 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה	23 et Dedan et Thema et Buz et universis, qui attonsi sunt in comam;
24 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר	24 et cunctis regibus Arabiae et cunctis regibus vulgi promiscui, qui habitantin deserto,
25 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי	25 et cunctis regibus Zimri et cunctis regibus Elam et cunctisregibus Medorum,
26 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם	26 cunctis quoque regibus aquilonis de prope et de longe,unicuique post fratrem suum et omnibus regnis terrae, quae super faciem eiussunt; et rex Sesach bibet post eos.
27 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם	27 “ Et dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Bibite etinebriamini et vomite; et cadite neque surgatis a facie gladii, quem ego mittaminter vos.
28 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו	28 Cumque noluerint accipere calicem de manu tua, ut bibant, dices adeos: Haec dicit Dominus exercituum: Bibentes bibetis;
29 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות	29 quia ecce in civitate,super quam invocatum est nomen meum, ego incipio affligere, et vos immuneseritis? Non eritis immunes; gladium enim ego voco super omnes habitatoresterrae, dicit Dominus exercituum.
30 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ	30 Et tu prophetabis ad eos omnia verba haec et dices ad illos: Dominus de excelso rugiet et de habitaculo sancto suo dabit vocem suam; rugiens rugiet super pascua sua, celeuma quasi calcantium concinetur adversus omnes habitatores terrae.
31 בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה	31 Pervenit sonitus usque ad extrema terrae, quia iudicium Domino cum gentibus; in iudicium venit ipse cum omni carne; impios tradidit gladio, dicit Dominus.
32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ	32 Haec dicit Dominus exercituum: Ecce afflictio egreditur de gente in gentem, et turbo magnus surgit a summitatibus terrae ”.
33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו	33 Et erunt interfecti Domini in die illa a summo terrae usque ad summum eius;non plangentur et non colligentur neque sepelientur: in sterquilinium superfaciem terrae erunt.
34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה	34 Ululate, pastores, et clamate; et volutamini vos in pulvere, optimates gregis, quia completi sunt dies vestri ad occisionem et ad dispersionem vestram, et cadetis quasi vasa pretiosa.
35 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן	35 Et peribit fuga a pastoribus, et salvatio ab optimatibus gregis.
36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם	36 Vox clamoris pastorum et ululatus optimatium gregis, quia vastavit Dominus pascua eorum.
37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה	37 Et conticuerunt arva pacis a facie irae furoris Domini.
38 עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו	38 Dereliquit quasi leo umbraculum suum, quia facta est terra eorum in desolationem, a facie irae violentae et a facie irae furoris Domini.