Amos (עמוס) - Amos 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר	1 Voici une parole de Yahvé qui fut adressée à Jérémie:
2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי	2 “Lève-toi et descends à la maison du potier; là je te ferai entendre ma parole.”
3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים	3 Je descendis donc à la maison du potier pendant qu’il travaillait à son tour.
4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות	4 Le pot qu’il façonnait finit par se perdre, comme cela arrive pour l’argile dans la main du potier; il recommença donc et fit un autre pot à son idée.
5 ויהי דבר יהוה אלי לאמור	5 Alors cette parole de Yahvé me fut adressée:
6 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל	6 “Ne suis-je pas capable d’agir envers vous, maison d’Israël, comme ce potier? Vous êtes dans ma main comme l’argile dans la main du potier, maison d’Israël.
7 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד	7 “Tantôt je parle à propos d’une nation ou d’un royaume, et je menace d’arracher, de renverser et de faire périr.
8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו	8 Mais si cette nation revient sur sa mauvaise conduite que je dénonçais, je me repens du mal que je songeais à lui faire.
9 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע	9 “D’autres fois, parlant d’une nation ou d’un royaume, je promets de bâtir et de planter.
10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו	10 Mais voici qu’elle fait ce que je considère mauvais et elle ne m’écoute pas. Alors je me repens du bien que je voulais lui faire.
11 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם	11 “Maintenant donc, va dire aux gens de Juda et aux habitants de Jérusalem: Je prépare un malheur contre vous, je dresse des plans contre vous; que chacun de vous se détourne de sa mauvaise conduite, changez votre façon de vivre et de faire.”
12 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה	12 Mais eux m’ont répondu: “Ce n’est pas la peine, nous n’en ferons qu’à notre tête.” Tous se laissent conduire par leurs mauvais penchants.
13 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל	13 C’est pourquoi Yahvé dit ceci: “Allez vous informer chez les païens: qui a jamais entendu chose pareille? La vierge d’Israël a commis une chose horrible.
14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים	14 A-t-on vu la neige du Liban abandonner les hauts sommets? A-t-on vu un fleuve puissant aux eaux fraîches et abondantes rester à sec?
15 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה	15 Or mon peuple m’a oublié, il a offert de l’encens à ce qui n’est que du vent; on les a fait dévier de leur chemin, de leurs anciennes pratiques, et ils ont pris des chemins impossibles, des routes impraticables.
16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו	16 Leur pays va donc devenir une désolation que personne n’oubliera et dont se moqueront tous ceux qui y passeront.
17 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם	17 Je les disperserai devant l’ennemi comme fait le vent d’orient. Je leur montrerai mon dos, et non mon visage, au jour de leur malheur.
18 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו	18 Ils ont dit: “Venez, montons un complot contre Jérémie. Il y aura encore des prêtres pour nous donner la Loi, des sages pour nous conseiller, des prophètes pour dire les paroles de Dieu. Venez donc, faisons bien attention à ce qu’il dit, et nous attaquerons ses discours.”
19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי	19 Yahvé, donne-moi ton attention, entends ma plainte!
20 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם	20 Est-ce qu’on doit rendre le mal pour le bien? Voici qu’ils m’ont creusé une fosse. Souviens-toi que je me tenais devant toi pour te parler en leur faveur, et détourner d’eux ta colère.
21 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה	21 Maintenant, livre leurs enfants à la famine, abandonne-les au tranchant de l’épée! Que leurs femmes perdent enfants et mari, que les hommes meurent de la peste, que leurs garçons soient frappés par l’épée au combat.
22 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי	22 Qu’on entende des cris sortir de leurs maisons parce que soudain tu leur amènes les pillards! Car ils ont creusé un piège pour me prendre, ils ont caché des filets sous mes pas.
23 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם	23 Tu le sais, Yahvé, ce qu’ils veulent, c’est ma mort: ne pardonne pas leurs fautes, n’efface pas leurs péchés de devant toi. Tu sauras les jeter sur le sol, tu leur donneras les fruits de ta colère.