Amos (עמוס) - Amos 1

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן	1 Palabras de Jeremías, hijo de Jilquías, uno de los sacerdotes de Anatot, en territorio de Benjamín.
2 אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו	2 La palabra del Señor le llegó en los días de Josías, hijo de Amón, rey de Judá, en el año decimotercero de su reinado;
3 ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה עד גלות ירושלם בחדש החמישי	3 y también en los días de Joaquím, hijo de Josías, rey de Judá, hasta el fin del undécimo año de Sedecías, hijo de Josías, rey de Judá, es decir, hasta la deportación de Jerusalén en el quinto mes.
4 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	4 La palabra del Señor llegó a mí en estos términos:
5 בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך	5 «Antes de formarte en el vientre materno, yo te conocía; antes de que salieras del seno, yo te había consagrado, te había constituido profeta para las naciones».
6 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי	6 Yo respondí: «¡Ah, Señor! Mira que no sé hablar, porque soy demasiado joven».
7 ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר	7 El Señor me dijo: «No digas: «Soy demasiado joven», porque tú irás adonde yo te envíe y dirás todo lo que yo te ordene.
8 אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה	8 No temas delante de ellos, porque yo estoy contigo para librarte –oráculo del Señor –».
9 וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך	9 El Señor extendió su mano, tocó mi boca y me dijo: «Yo pongo mis palabras en tu boca.
10 ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע	10 Yo te establezco en este día sobre las naciones y sobre los reinos, para arrancar y derribar, para perder y demoler, para edificar y plantar».
11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה	11 La palabra del Señor llegó a mí en estos términos: «¿Qué ves, Jeremías?». Yo respondí: «Veo una rama de almendro».
12 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו	12 Entonces el Señor me dijo: «Has visto bien, porque yo vigilo sobre mi palabra para realizarla».
13 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה	13 La palabra del Señor llegó a mí por segunda vez, en estos términos: «¿Qué ves?». Yo respondí: «Veo una olla hirviendo, que se vuelca desde el Norte».
14 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ	14 Entonces el Señor me dijo: «Del Norte se desencadenará la desgracia contra todos los habitantes del país.
15 כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה	15 Porque ahora voy a convocar a todas las familias de los reinos del Norte –oráculo del Señor–. Ellos vendrán, y cada uno instalará su trono a la entrada de las puertas de Jerusalén, contra todos los muros que la rodean y contra todas las ciudades de Judá.
16 ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם	16 Pronunciaré mis sentencias contra ellos, por todas sus maldades, porque me han abandonado, han quemado incienso a dioses extraños, y se han postrado ante las obras de sus manos.
17 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם	17 En cuanto a ti, cíñete la cintura, levántate y diles todo lo que yo te ordene. No te dejes intimidar por ellos, no sea que te intimide yo delante de ellos.
18 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ	18 Mira que hoy hago de ti una plaza fuerte, una columna de hierro, una muralla de bronce, frente a todo el país: frente a los reyes de Judá y a sus jefes, a sus sacerdotes y al pueblo del país.
19 ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך	19 Ellos combatirán contra ti, pero no te derrotarán, porque yo estoy contigo para librarte –oráculo del Señor –».