Joel (יואל) - Gioele 47

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה	1 Descends, assieds-toi dans la poussière, vierge, fille de Babylone! Tu n’as plus de trône, assieds-toi par terre, fille des Kaldéens, plus jamais on ne t’appellera la tendre et la délicate.
2 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות	2 Prends maintenant la double meule et fais toi-même la farine. Enlève ton voile, relève ta traîne, découvre tes jambes et traverse les fleuves.
3 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם	3 À ta honte, on te mettra nue, je tirerai vengeance de toi et personne n’interviendra,
4 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל	4 - parole de Yahvé Sabaot, celui qui nous rachète; son nom, c’est le Saint d’Israël.
5 שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות	5 Assieds-toi en silence, enfonce-toi dans les ténèbres, fille des Kaldéens, on ne t’appellera plus jamais la reine des royaumes.
6 קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד	6 J’étais en colère contre mon peuple, j’avais rejeté mon héritage, je l’avais livré entre tes mains, mais tu les as traités sans pitié; tu as fait peser sur le vieillard un lourd esclavage.
7 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה	7 Tu as dit: “Pour toujours je suis reine.” Mais tu ne réfléchissais pas, tu ne pensais pas à la suite.
8 ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול	8 Maintenant, écoute ceci, toi la délicate, installée dans ton assurance, toi qui penses: “Il n’y a que moi, rien que moi, jamais je ne serai veuve, jamais je ne serai privée d’enfants.”
9 ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד	9 Ces deux malheurs vont t’arriver d’un coup, le même jour tu seras veuve et privée d’enfants. Tu auras beau multiplier tes sorcelleries, et faire usage de tes paroles magiques, ces deux malheurs tomberont ensemble sur toi.
10 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד	10 Tu fais confiance à ta méchanceté, et tu dis: “Personne ne me voit.” Ta sagesse et ta science t’ont enivrée, au point que tu penses: “Moi et rien que moi!”
11 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי	11 Or le malheur va venir sur toi et tu ne pourras pas le détourner, une catastrophe va tomber sur toi, que tu ne pourras pas empêcher. Soudain viendra sur toi un désastre dont tu n’as pas idée.
12 עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי	12 Reste donc avec tes sortilèges, et tes nombreuses sorcelleries, sur lesquelles tu t’es fatiguée depuis ta jeunesse; voyons si elles te seront utiles, si tu pourras faire peur au malheur!
13 נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך	13 Tu t’es fatiguée en consultations de toute sorte: qu’ils se lèvent maintenant et qu’ils te sauvent, ceux qui inspectent le ciel, qui étudient les étoiles, pour te faire savoir chaque mois ce qui doit arriver.
14 הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו	14 Mais ils seront comme la paille, un feu les dévorera, ils ne se sauveront pas des flammes car ce ne sera pas une braise pour se chauffer, un foyer devant lequel on s’assoit.
15 כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך	15 N’attends rien de plus de tous ceux-là pour qui tu t’es fatiguée depuis ta jeunesse, ils iront où ils pourront, et nul ne te sauvera.