Isaiah (ישעיה) - Isaia 31

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני	1 [Für den Chormeister. Ein Psalm Davids.]
2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני	2 Herr, ich suche Zuflucht bei dir. Lass mich doch niemals scheitern; rette mich in deiner Gerechtigkeit!
3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני	3 Wende dein Ohr mir zu, erlöse mich bald! Sei mir ein schützender Fels, eine feste Burg, die mich rettet.
4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי	4 Denn du bist mein Fels und meine Burg; um deines Namens willen wirst du mich führen und leiten.
5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת	5 Du wirst mich befreien aus dem Netz, das sie mir heimlich legten; denn du bist meine Zuflucht.
6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי	6 In deine Hände lege ich voll Vertrauen meinen Geist; du hast mich erlöst, Herr, du treuer Gott.
7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי	7 Dir sind alle verhasst, die nichtige Götzen verehren, ich aber verlasse mich auf den Herrn.
8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי	8 Ich will jubeln und über deine Huld mich freuen; denn du hast mein Elend angesehn, du bist mit meiner Not vertraut.
9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני	9 Du hast mich nicht preisgegeben der Gewalt meines Feindes, hast meinen Füßen freien Raum geschenkt.
10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו	10 Herr, sei mir gnädig, denn mir ist angst; vor Gram zerfallen mir Auge, Seele und Leib.
11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני	11 In Kummer schwindet mein Leben dahin, meine Jahre verrinnen im Seufzen. Meine Kraft ist ermattet im Elend, meine Glieder sind zerfallen.
12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד	12 Zum Spott geworden bin ich all meinen Feinden, ein Hohn den Nachbarn, ein Schrecken den Freunden; wer mich auf der Straße sieht, der flieht vor mir.
13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו	13 Ich bin dem Gedächtnis entschwunden wie ein Toter, bin geworden wie ein zerbrochenes Gefäß.
14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה	14 Ich höre das Zischeln der Menge - Grauen ringsum. Sie tun sich gegen mich zusammen; sie sinnen darauf, mir das Leben zu rauben.
15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי	15 Ich aber, Herr, ich vertraue dir, ich sage: «Du bist mein Gott.»
16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך	16 In deiner Hand liegt mein Geschick; entreiß mich der Hand meiner Feinde und Verfolger!
17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול	17 Lass dein Angesicht leuchten über deinem Knecht, hilf mir in deiner Güte!
18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז	18 Herr, lass mich nicht scheitern, denn ich rufe zu dir. Scheitern sollen die Frevler, verstummen und hinabfahren ins Reich der Toten.
19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם	19 Jeder Mund, der lügt, soll sich schließen, der Mund, der frech gegen den Gerechten redet, hochmütig und verächtlich.
20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות	20 Wie groß ist deine Güte, Herr, die du bereithältst für alle, die dich fürchten und ehren; du erweist sie allen, die sich vor den Menschen zu dir flüchten.
21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור	21 Du beschirmst sie im Schutz deines Angesichts vor dem Toben der Menschen. Wie unter einem Dach bewahrst du sie vor dem Gezänk der Zungen.
22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך	22 Gepriesen sei der Herr, der wunderbar an mir gehandelt und mir seine Güte erwiesen hat zur Zeit der Bedrängnis.
23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה	23 Ich aber dachte in meiner Angst: Ich bin aus deiner Nähe verstoßen. Doch du hast mein lautes Flehen gehört, als ich zu dir um Hilfe rief.
24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה	24 Liebt den Herrn, all seine Frommen! Seine Getreuen behütet der Herr, doch den Hochmütigen vergilt er ihr Tun mit vollem Maß.
	25 Euer Herz sei stark und unverzagt, ihr alle, die ihr wartet auf den Herrn.