Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 21

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל	1 Satan se dressa contre Israël et il incita David à dénombrer les Israélites.
2 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם	2 David dit à Joab et aux chefs du peuple: "Allez compter Israël, de Bersabée à Dan, puisrevenez m'en faire connaître le chiffre."
3 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל	3 Joab répondit: "Que Yahvé accroisse son peuple de cent fois autant! Monseigneur le roi, nesont-ils pas tous les serviteurs de Monseigneur? Pourquoi Monseigneur fait-il cette enquête? Pourquoi Israëldeviendrait-il coupable?"
4 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם	4 Cependant l'ordre du roi s'imposa à Joab. Joab partit, il parcourut tout Israël, puis rentra àJérusalem.
5 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב	5 Joab fournit à David le chiffre obtenu pour le recensement du peuple; tout Israël comptait1.100.000 hommes tirant l'épée, et Juda 470.000 hommes tirant l'épée.
6 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב	6 L'ordre du roi avait tant répugné à Joab qu'il n'avait recensé ni Lévi ni Benjamin.
7 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל	7 Dieu vit avec déplaisir cette affaire et il frappa Israël.
8 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד	8 David dit alors à Dieu: "C'est un grand péché que j'ai commis en cette affaire! Maintenant,veuille pardonner cette faute à ton serviteur, car j'ai commis une grande folie."
9 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר	9 Yahvé dit alors à Gad, le voyant de David:
10 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך	10 "Va dire à David: Ainsi parle Yahvé. Je te propose trois choses: choisis-en une et jel'exécuterai pour toi."
11 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך	11 Donc Gad se rendit chez David et lui dit: "Ainsi parle Yahvé. Il te faut accepter
12 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר	12 soit trois années de famine, soit un désastre de trois mois devant tes ennemis, l'épée de tesadversaires dans les reins, soit l'épée de Yahvé et trois jours de peste dans le pays, l'ange de Yahvé ravageanttout le territoire d'Israël! Vois maintenant ce que je dois répondre à celui qui m'envoie."
13 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל	13 David répondit à Gad: "Je suis dans une grande anxiété... Ah! que je tombe entre les mainsde Yahvé, car sa miséricorde est immense, mais que je ne tombe pas entre les mains des hommes!"
14 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש	14 Yahvé envoya donc la peste en Israël et, parmi les Israélites, 70.000 hommes tombèrent.
15 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי	15 Puis Dieu envoya l'ange vers Jérusalem pour l'exterminer; mais au moment de l'exterminer,Yahvé regarda et se repentit de ce mal; et il dit à l'ange exterminateur: "Assez! Retire ta main." L'ange de Yahvése tenait alors près de l'aire d'Ornân le Jébuséen.
16 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם	16 Levant les yeux, David vit l'ange de Yahvé qui se tenait entre terre et ciel, l'épée dégainée àla main, tendue vers Jérusalem. Revêtus de sacs, David et les anciens tombèrent alors face contre terre,
17 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה	17 et David dit à Dieu: "N'est-ce pas moi qui ai ordonné de recenser le peuple? N'est-ce pasmoi qui ai péché et qui ai commis le mal? Mais ceux-là, c'est le troupeau, qu'ont-ils fait? Yahvé, mon Dieu, queta main s'appesantisse donc sur moi et sur ma famille, mais que ton peuple échappe au fléau!"
18 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי	18 L'ange de Yahvé dit alors à Gad: "Que David monte et élève un autel à Yahvé sur l'aired'Ornân le Jébuséen."
19 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה	19 David monta donc selon la parole que Gad lui avait dite au nom de Yahvé.
20 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים	20 Or, en se retournant, Ornân avait vu l'ange et il se cachait avec ses quatre fils. Ornân était entrain de battre le froment
21 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה	21 lorsque David se rendit auprès de lui. Ornân regarda, vit David, sortit de l'aire, et seprosterna devant David, la face contre terre.
22 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם	22 David dit alors à Ornân: "Cède-moi l'emplacement de cette aire afin que j'y construise unautel pour Yahvé. Cède-le-moi pour sa pleine valeur en argent. Ainsi le fléau s'écartera du peuple."
23 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי	23 Ornân dit alors à David: "Prends, et que Monseigneur le roi fasse ce qui lui semble bon!Vois: je donne les boeufs pour les holocaustes, le traîneau pour le bois et le grain pour l'oblation. Je donne letout."
24 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם	24 Le roi David répondit à Ornân: "Non pas! je veux l'acheter pour sa pleine valeur en argent;car je ne veux pas prendre pour Yahvé ce qui t'appartient et offrir ainsi des holocaustes qui ne me coûtent rien."
25 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות	25 David donna à Ornân pour ce lieu le poids de 600 sicles d'or.
26 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה	26 David construisit là un autel pour Yahvé, et il offrit des holocaustes et des sacrifices decommunion. Il invoqua Yahvé; Yahvé lui répondit en faisant tomber du ciel le feu sur l'autel des holocaustes
27 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה	27 et il ordonna à l'ange de remettre l'épée au fourreau.
28 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם	28 A cette époque, voyant que Yahvé lui avait répondu sur l'aire d'Ornân le Jébuséen, David yfit un sacrifice.
29 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון	29 La Demeure que Moïse avait faite dans le désert et l'autel des holocaustes se trouvaient àcette époque sur le haut lieu de Gabaôn,
30 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה	30 mais David n'avait pu y aller devant Dieu pour s'adresser à lui, tant l'épée de l'ange deYahvé lui avait fait peur.