M'lakhim (מלכים) - 2 Re 4

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים
2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן	2 Elisée lui dit: "Que puis-je faire pour toi? Dis-moi, qu'as-tu à la maison?" Elle répondit: "Ta servanten'a rien du tout à la maison, sauf un flacon d'huile."
3 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי	3 Alors, il dit: "Va emprunter dehors des vases à tous tes voisins, des vases vides et pas trop peu!
4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי	4 Puis tu rentreras, tu fermeras la porte sur toi et sur tes fils et tu verseras l'huile dans tous ces vases, enles mettant de côté à mesure qu'ils seront pleins."
5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת	5 Elle le quitta et ferma la porte sur elle et sur ses fils; ceux-ci lui tendaient les vases et elle ne cessaitde verser.
6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן	6 Or, quand les vases furent pleins, elle dit à son fils: "Tends-moi encore un vase", mais il répondit: "Iln'y a plus de vase"; alors l'huile cessa de couler.
7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר	7 Elle alla rendre compte à l'homme de Dieu, qui dit: "Va vendre cette huile, tu rachèteras ton gage ettu vivras du reste, toi et tes fils!"
8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם	8 Un jour qu'Elisée passait à Shunem, une femme de qualité qui y vivait l'invita à table. Depuis, chaquefois qu'il passait, il se rendait là pour manger.
9 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד	9 Elle dit à son mari: "Vois! Je suis sûre que c'est un saint homme de Dieu qui passe toujours par cheznous.
10 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה	10 Construisons-lui donc une petite chambre haute avec des murs, et nous y mettrons pour lui un lit,une table, un siège et une lampe: quand il viendra chez nous, il se retirera là."
11 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה	11 Un jour qu'il vint là, il se retira dans la chambre haute et s'y coucha.
12 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו	12 Il dit à Géhazi son serviteur: "Appelle cette bonne Shunamite" -- Il l'appela et elle se tint devant lui.--
13 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת	13 Elisée reprit: "Dis-lui: Tu t'es donné tout ce souci pour nous. Que peut-on faire pour toi? Y a-t-il unmot à dire pour toi au roi ou au chef de l'armée?" Mais elle répondit: "Je séjourne au milieu des miens."
14 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן	14 Il continua: "Alors, que peut-on faire pour elle?" Géhazi répondit: "Eh bien! Elle n'a pas de fils etson mari est âgé."
15 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח	15 Elisée dit: "Appelle-la" -- Le serviteur l'appela et elle se tint à l'entrée.
16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך	16 "A cette saison, l'an prochain, dit-il, tu tiendras un fils dans tes bras." Mais elle dit: "Non,Monseigneur, ne trompe pas ta servante!"
17 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע	17 Or la femme conçut et elle enfanta un fils à la saison que lui avait dite Elisée.
18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים	18 L'enfant grandit. Un jour il alla trouver son père auprès des moissonneurs
19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו	19 et il dit à son père: "Oh! ma tête! ma tête!" et le père ordonna à un serviteur de le porter à sa mère.
20 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת	20 Celui-ci le prit et le conduisit à sa mère; il resta sur ses genoux jusqu'à midi et il mourut.
21 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא	21 Elle monta l'étendre sur le lit de l'homme de Dieu, ferma la porte et sortit.
22 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה	22 Elle appela son mari et dit: "Envoie-moi l'un des serviteurs avec une ânesse, je cours chez l'hommede Dieu et je reviens."
23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום	23 Il demanda: "Pourquoi vas-tu chez lui aujourd'hui? Ce n'est pas la néoménie ni le sabbat", mais ellerépondit: "Reste en paix."
24 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך	24 Elle fit seller l'ânesse et dit à son serviteur: "Mène-moi, va! Ne m'arrête pas en route sans que je tel'ordonne";
25 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז	25 elle partit et alla vers l'homme de Dieu, au mont Carmel. Lorsque l'homme de Dieu la vit de loin, ildit à son serviteur Géhazi: "Voici cette bonne Shunamite.
26 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום	26 Maintenant, cours à sa rencontre et demande-lui: Vas-tu bien? Ton mari va-t-il bien? Ton enfant va-t-il bien?" Elle répondit: "Bien."
27 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי	27 Quand elle rejoignit l'homme de Dieu sur la montagne, elle saisit ses pieds. Géhazi s'approcha pourla repousser, mais l'homme de Dieu dit: "Laisse-la, car son âme est dans l'amertume; Yahvé me l'a caché, il nem'a rien annoncé."
28 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי	28 Elle dit: "Avais-je demandé un fils à Monseigneur? Ne t'avais-je pas dit de ne pas me leurrer?"
29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער	29 Elisée dit à Géhazi: "Ceins tes reins, prends mon bâton en main et va! Si tu rencontres quelqu'un, tune le salueras pas, et si quelqu'un te salue, tu ne lui répondras pas. Tu étendras mon bâton au-dessus de l'enfant."
30 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה	30 Mais la mère de l'enfant dit: "Aussi vrai que Yahvé est vivant et que tu vis toi-même, je ne tequitterai pas!" Alors il se leva et la suivit.
31 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער	31 Géhazi les avait précédés et il avait étendu le bâton au-dessus de l'enfant, mais il n'y eut ni voix niréaction. Il revint au-devant d'Elisée et lui rapporta ceci: "L'enfant ne s'est pas réveillé."
32 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו	32 Elisée arriva à la maison; là était l'enfant, mort et couché sur son propre lit.
33 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה	33 Il entra, ferma la porte sur eux deux et pria Yahvé.
34 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד	34 Puis il monta sur le lit, s'étendit sur l'enfant, mit sa bouche contre sa bouche, ses yeux contre sesyeux, ses mains contre ses mains, il se replia sur lui et la chair de l'enfant se réchauffa.
35 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו	35 Il se remit à marcher de long en large dans la maison, puis remonta et se replia sur lui, jusqu'à septfois: alors l'enfant éternua et ouvrit les yeux.
36 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך	36 Il appela Géhazi et lui dit: "Fais venir cette bonne Shunamite." Il l'appela. Lorsqu'elle arriva près delui, il dit: "Prends ton fils."
37 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא	37 Elle entra, tomba à ses pieds et se prosterna à terre, puis elle prit son fils et sortit.
38 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים	38 Elisée revint à Gilgal pendant que la famine était dans le pays. Comme les frères prophètes étaientassis devant lui, il dit à son serviteur: "Mets la grande marmite sur le feu et cuis une soupe pour les frèresprophètes."
39 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו	39 L'un d'eux sortit dans la campagne pour ramasser des herbes, trouva des sarments sauvages, surlesquels il cueillit des coloquintes, plein son vêtement. Il revint et les coupa en morceaux dans la marmite desoupe, car on ne savait pas ce que c'était.
40 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל	40 On versa à manger aux hommes. Mais à peine eurent-ils goûté le potage qu'ils poussèrent un cri:"Homme de Dieu! Il y a la mort dans la marmite!" et ils ne purent pas manger.
41 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר	41 Alors Elisée dit: "Eh bien! apportez de la farine." Il la jeta dans la marmite et dit: "Verse aux gens etqu'ils mangent" -- Il n'y avait plus rien de mauvais dans la marmite.
42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו	42 Un homme vint de Baal-Shalisha et apporta à l'homme de Dieu du pain de prémices, vingt painsd'orge et du grain frais dans son épi. Celui-ci ordonna: "Offre aux gens et qu'ils mangent",
43 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר	43 mais son serviteur répondit: "Comment servirai-je cela à cent personnes?" Il reprit: "Offre aux genset qu'ils mangent, car ainsi a parlé Yahvé: On mangera et on en aura de reste."
44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה	44 Il leur servit, ils mangèrent et en eurent de reste, selon la parole de Yahvé.