M'lakhim (מלכים) - 1 Re 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו	1 Le roi David se faisait vieux, il était très âgé; on avait beau le couvrir de vêtements, il ne pouvait plus se réchauffer.
2 ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך	2 Ses serviteurs lui dirent: “Que l’on aille chercher pour mon seigneur le roi une jeune fille vierge; elle sera à son service, elle le soignera, elle dormira avec lui et elle tiendra chaud à mon seigneur le roi.”
3 ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך	3 On chercha donc à travers tout le pays d’Israël une belle jeune fille, et l’on trouva Abisag de Chounem; on la conduisit auprès du roi.
4 והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה	4 Cette jeune fille était vraiment très belle, elle soignait le roi, et elle le servait, mais il n’eut pas de rapports avec elle.
5 ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו	5 Pendant ce temps, Adonias fils de Haggit se mettait en avant: “C’est moi, disait-il, qui régnerai.” Il s’était acheté un char et des chevaux et 50 hommes couraient devant lui.
6 ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום	6 Son père n’avait jamais voulu le contrarier, lui dire: “Pourquoi agis-tu de la sorte?” Sa mère Haggit l’avait mis au monde après Absalom et lui aussi était très beau.
7 ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה	7 Il eut des entretiens avec Joab fils de Sérouya, avec le prêtre Ébyatar, et ceux-ci entrèrent dans le parti d’Adonias,
8 וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו	8 mais le prêtre Sadoq, Bénayas fils de Yoyada, le prophète Nathan, Chiméï et Réï, ainsi que les braves de David, refusèrent de soutenir Adonias.
9 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך	9 Un jour Adonias immola des brebis, des bœufs et des veaux gras près de la Pierre-qui-Glisse, à côté de la source du Foulon. Il invita tous ses frères, les fils du roi et tous les hommes de Juda qui étaient au service du roi,
10 ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא	10 mais il n’invita ni le prophète Nathan, ni Bénayas, ni les braves, ni son frère Salomon.
11 ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע	11 Alors Nathan dit à Bethsabée, la mère de Salomon: “Sais-tu qu’Adonias fils de Haggit s’est fait roi, et mon seigneur David n’en sait rien?
12 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה	12 Maintenant laisse-moi te donner un conseil si tu veux sauver ta tête et celle de ton fils Salomon.
13 לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו	13 Va trouver le roi David et dis-lui: Mon seigneur le roi a bien fait ce serment à sa servante: C’est ton fils Salomon qui régnera après moi, c’est lui qui s’assiéra sur mon trône. Comment se fait-il donc qu’Adonias se soit fait roi?
14 הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך	14 Et pendant que tu seras là à parler avec le roi, j’entrerai derrière toi et je confirmerai tes paroles.”
15 ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך	15 Bethsabée se rendit donc à la chambre du roi; il était très vieux et Abisag de Chounem était à son service.
16 ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך	16 Elle s’agenouilla et se prosterna devant le roi, et le roi lui dit: “Que veux-tu?”
17 ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי	17 Elle lui répondit: “Mon seigneur n’a-t-il pas fait ce serment à sa servante par Yahvé, son Dieu: ‘Ton fils Salomon régnera après moi, c’est lui qui s’assiéra sur mon trône?’
18 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת	18 Or voilà qu’Adonias s’est fait roi sans que tu le saches, mon seigneur le roi.
19 ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא	19 Il a immolé une quantité de bœufs, des veaux gras, des moutons; il a invité tous les fils du roi ainsi que le prêtre Ébyatar et le général Joab, mais ton serviteur Salomon, il ne l’a pas invité.
20 ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו	20 Pendant ce temps tout Israël a les yeux tournés vers toi, mon seigneur le roi, pour que tu désignes ton successeur.
21 והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים	21 Ne vois-tu pas que lorsque mon seigneur le roi sera couché avec ses pères, moi et mon fils Salomon nous paierons tout cela?”
22 והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא	22 Elle n’avait pas fini de parler que le prophète Nathan arriva.
23 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה	23 On l’annonça au roi: “Le prophète Nathan est là.” Il entra chez le roi, se prosterna la face contre terre,
24 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי	24 puis il dit: “Mon seigneur le roi, tu as sans doute décidé qu’Adonias serait roi après toi et s’assiérait sur ton trône,
25 כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו	25 car aujourd’hui il est descendu pour immoler une quantité de bœufs, de veaux gras et de moutons. Il a invité tous les fils du roi, les chefs de l’armée et le prêtre Ébyatar, et en ce moment ils mangent, ils boivent devant lui et ils crient: Vive le roi Adonias!
26 ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא	26 “Mais moi, ton serviteur, le prêtre Sadoq, Bénayas, fils de Yoyada et ton serviteur Salomon, nous n’avons pas été invités.
27 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו	27 Est-il possible que cela vienne de mon seigneur le roi? Est-il possible qu’il ait caché à ses serviteurs le nom de celui qui s’assiérait sur le trône après lui?”
28 ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך	28 Le roi David répondit: “Appelez-moi Bethsabée.” Elle entra donc chez le roi et se tint devant lui.
29 וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה	29 Le roi fit ce serment: “Aussi vrai que Yahvé est vivant, lui qui m’a délivré de toutes mes épreuves,
30 כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה	30 aujourd’hui même je vais tenir le serment que j’ai fait par Yahvé, Dieu d’Israël. Car j’ai bien dit: ‘Ton fils Salomon régnera après moi, c’est lui qui s’assiéra sur mon trône à ma place.’ ”
31 ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם	31 Bethsabée s’agenouilla, elle se prosterna la face contre terre devant le roi et dit: “Que mon seigneur le roi David vive à jamais!”
32 ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך	32 Alors le roi David ordonna: “Appelez-moi le prêtre Sadoq, le prophète Nathan et Bénayas fils de Yoyada.” Ils vinrent et se présentèrent devant le roi.
33 ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון	33 Le roi leur dit: “Réunissez les serviteurs de votre seigneur; vous ferez monter mon fils Salomon sur ma propre mule et vous descendrez avec lui à la source de Guihon.
34 ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה	34 Là, le prêtre Sadoq et le prophète Nathan le consacreront comme roi d’Israël; vous sonnerez du cor et tout le monde criera: ‘Vive le roi Salomon!’
35 ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה	35 Puis vous remonterez derrière lui et il viendra s’asseoir sur mon trône. Car c’est lui qui va régner à ma place, c’est lui que j’ai choisi pour diriger Israël et Juda.”
36 ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך	36 Bénayas, fils de Yoyada, répondit au roi: “Amen! Que Yahvé, le Dieu de mon seigneur le roi réalise tout cela!
37 כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד	37 Que Yahvé soit maintenant avec Salomon comme il a été avec mon seigneur le roi, qu’il rende son trône plus glorieux encore que le trône de mon seigneur le roi David!”
38 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון	38 Le prêtre Sadoq, le prophète Nathan et Bénayas, fils de Yoyada, firent donc monter Salomon sur la mule du roi David et le menèrent à Guihon escortés des Kérétiens et des Pélétiens.
39 ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה	39 Le prêtre Sadoq prit la corne d’huile dans la Tente et il consacra Salomon, on sonna du cor et tout le peuple cria: “Vive le roi Salomon!”
40 ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם	40 Puis tout le peuple remonta derrière lui; les gens jouaient de la flûte et manifestaient une grande joie, la terre tremblait à se fendre au bruit qu’ils faisaient.
41 וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה	41 Adonias et tous ses invités en entendirent l’écho alors qu’ils achevaient leur repas. Joab entendit le son du cor: “Pourquoi, dit-il, ces bruits d’une ville en fête?”
42 עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר	42 Il parlait encore lorsque Yonathan, le fils du prêtre Ébyatar, arriva. Adonias lui dit: “Approche, tu es un homme et tu apportes sûrement de bonnes nouvelles.”
43 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה	43 Mais Yonathan répondit à Adonias: “C’est tout le contraire! Notre seigneur le roi David a consacré Salomon comme roi.
44 וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך	44 Le roi a envoyé avec lui le prêtre Sadoq, le prophète Nathan, Bénayas fils de Yoyada, les Kérétiens et les Pélétiens. Ils l’ont assis sur la mule du roi
45 וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם	45 et ensuite, à Guihon, le prêtre Sadoq et le prophète Nathan l’ont consacré comme roi. Ils sont remontés en poussant des cris de joie et la ville était en fête: c’est le bruit que vous avez entendu.
46 וגם ישב שלמה על כסא המלוכה	46 “Et mieux que cela: Salomon s’est assis sur le trône du roi
47 וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב	47 et les serviteurs du roi sont venus féliciter notre seigneur le roi David: ‘Que ton Dieu, disaient-ils, rende le nom de Salomon plus glorieux encore que le tien, qu’il élève son trône plus encore que le tien.’ Le roi lui-même s’est prosterné sur son lit,
48 וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות	48 et voici ce qu’il a dit: ‘Béni soit Yahvé, le Dieu d’Israël, qui a permis aujourd’hui que mes yeux voient l’un de mes descendants assis sur mon trône!’ ”
49 ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו	49 À ces mots, tous les invités d’Adonias furent pris de panique, ils se levèrent et partirent chacun de leur côté.
50 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח	50 Adonias eut peur de Salomon, il se leva et s’en alla saisir les cornes de l’autel.
51 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב	51 On informa Salomon: “Voici qu’Adonias a peur du roi Salomon, il a saisi les cornes de l’autel et il a dit: ‘Que le roi Salomon me jure aujourd’hui de ne pas me faire mourir par l’épée.’ ”
52 ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת	52 Salomon répondit: “S’il se conduit comme un homme honnête, pas un de ses cheveux ne tombera à terre, mais s’il se conduit mal, il mourra.”
53 וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך	53 Le roi envoya des gens pour le faire descendre de l’autel, et Adonias vint se prosterner devant le roi Salomon. Salomon lui dit: “Rentre chez toi.