Sh'muel (שמואל) - 2 Samuele 18

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות	1 וַיִּפְקֹד דָּוִד אֶת־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאֹות
2 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם	2 וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת־הָעָם הַשְּׁלִשִׁית בְּיַד־יֹואָב וְהַשְּׁלִשִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה אֲחִי יֹואָב וְהַשְּׁלִשִׁת בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי ס וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הָעָם יָצֹא אֵצֵא גַּם־אֲנִי עִמָּכֶם
3 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר	3 וַיֹּאמֶר הָעָם לֹא תֵצֵא כִּי אִם־נֹס נָנוּס לֹא־יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב וְאִם־יָמֻתוּ חֶצְיֵנוּ לֹא־יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב כִּי־עַתָּה כָמֹנוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים וְעַתָּה טֹוב כִּי־תִהְיֶה־לָּנוּ מֵעִיר [לַעְזִיר כ] (לַעְזֹור׃ ק) ס
4 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים	4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ אֶל־יַד הַשַּׁעַר וְכָל־הָעָם יָצְאוּ לְמֵאֹות וְלַאֲלָפִים
5 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום	5 וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־יֹואָב וְאֶת־אֲבִישַׁי וְאֶת־אִתַּי לֵאמֹר לְאַט־לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וְכָל־הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַוֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת־כָּל־הַשָּׂרִים עַל־דְּבַר אַבְשָׁלֹום
6 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים	6 וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם
7 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף	7 וַיִּנָּגְפוּ שָׁם עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַתְּהִי־שָׁם הַמַּגֵּפָה גְדֹולָה בַּיֹּום הַהוּא עֶשְׂרִים אָלֶף
8 ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא	8 וַתְּהִי־שָׁם הַמִּלְחָמָה [נָפֹצֵית כ] (נָפֹצֶת ק) עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹל בָּעָם מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיֹּום הַהוּא
9 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר	9 וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלֹום לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וְאַבְשָׁלֹום רֹכֵב עַל־הַפֶּרֶד וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שֹׂובֶךְ הָאֵלָה הַגְּדֹולָה וַיֶּחֱזַק רֹאשֹׁו בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר־תַּחְתָּיו עָבָר
10 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה	10 וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיֹואָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת־אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה
11 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת	11 וַיֹּאמֶר יֹואָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לֹו וְהִנֵּה רָאִיתָ וּמַדּוּעַ לֹא־הִכִּיתֹו שָׁם אָרְצָה וְעָלַי לָתֶת לְךָ עֲשָׂרָה כֶסֶף וַחֲגֹרָה אֶחָת
12 ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום	12 וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל־יֹואָב [וְלֹא כ] (וְלוּא ק) אָנֹכִי שֹׁקֵל עַל־כַּפַּי אֶלֶף כֶּסֶף לֹא־אֶשְׁלַח יָדִי אֶל־בֶּן־הַמֶּלֶךְ כִּי בְאָזְנֵינוּ צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֹתְךָ וְאֶת־אֲבִישַׁי וְאֶת־אִתַּי לֵאמֹר שִׁמְרוּ־מִי בַּנַּעַר בְּאַבְשָׁלֹום
13 או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד	13 אֹו־עָשִׂיתִי [בְנַפְשֹׁו כ] (בְנַפְשִׁי ק) שֶׁקֶר וְכָל־דָּבָר לֹא־יִכָּחֵד מִן־הַמֶּלֶךְ וְאַתָּה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
14 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה	14 וַיֹּאמֶר יֹואָב לֹא־כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפֹּו וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלֹום עֹודֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה
15 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו	15 וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יֹואָב וַיַּכּוּ אֶת־אַבְשָׁלֹום וַיְמִיתֻהוּ
16 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם	16 וַיִּתְקַע יֹואָב בַּשֹּׁפָר וַיָּשָׁב הָעָם מִרְדֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־חָשַׂךְ יֹואָב אֶת־הָעָם
17 ויקחו את אבשלום וישליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל נסו איש לאהלו	17 וַיִּקְחוּ אֶת־אַבְשָׁלֹום וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתֹו בַיַּעַר אֶל־הַפַּחַת הַגָּדֹול וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל־אֲבָנִים גָּדֹול מְאֹד וְכָל־יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ [לְאֹהֵלֹו כ] (לְאֹהָלָיו׃ ק) ס
18 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה	18 וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב־לֹו [בְחַיָו כ] (בְחַיָּיו ק) אֶת־מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק־הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין־לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל־שְׁמֹו וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
19 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו	19 וַאֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק אָמַר אָרוּצָה נָּא וַאֲבַשְּׂרָה אֶת־הַמֶּלֶךְ כִּי־שְׁפָטֹו יְהוָה מִיַּד אֹיְבָיו
20 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על בן המלך מת	20 וַיֹּאמֶר לֹו יֹואָב לֹא אִישׁ בְּשֹׂרָה אַתָּה הַיֹּום הַזֶּה וּבִשַּׂרְתָּ בְּיֹום אַחֵר וְהַיֹּום הַזֶּה לֹא תְבַשֵּׂר כִּי־ [עַל־ כ] (עַל־כֵּן ק) בֶּן־הַמֶּלֶךְ מֵת
21 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ	21 וַיֹּאמֶר יֹואָב לַכּוּשִׁי לֵךְ הַגֵּד לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר רָאִיתָה וַיִּשְׁתַּחוּ כוּשִׁי לְיֹואָב וַיָּרֹץ
22 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת	22 וַיֹּסֶף עֹוד אֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק וַיֹּאמֶר אֶל־יֹואָב וִיהִי מָה אָרֻצָה־נָּא גַם־אָנִי אַחֲרֵי הַכּוּשִׁי וַיֹּאמֶר יֹואָב לָמָּה־זֶּה אַתָּה רָץ בְּנִי וּלְכָה אֵין־בְּשֹׂורָה מֹצֵאת
23 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי	23 וִיהִי־מָה אָרוּץ וַיֹּאמֶר לֹו רוּץ וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר וַיַּעֲבֹר אֶת־הַכּוּשִׁי
24 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו	24 וְדָוִד יֹושֵׁב בֵּין־שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל־גַּג הַשַּׁעַר אֶל־הַחֹומָה וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אִישׁ רָץ לְבַדֹּו
25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב	25 וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה וַיַּגֵּד לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִם־לְבַדֹּו בְּשֹׂורָה בְּפִיו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְקָרֵב
26 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר	26 וַיַּרְא הַצֹּפֶה אִישׁ־אַחֵר רָץ וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה אֶל־הַשֹּׁעֵר וַיֹּאמֶר הִנֵּה־אִישׁ רָץ לְבַדֹּו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גַּם־זֶה מְבַשֵּׂר
27 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא	27 וַיֹּאמֶר הַצֹּפֶה אֲנִי רֹאֶה אֶת־מְרוּצַת הָרִאשֹׁון כִּמְרֻצַת אֲחִימַעַץ בֶּן־צָדֹוק וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִישׁ־טֹוב זֶה וְאֶל־בְּשֹׂורָה טֹובָה יָבֹוא
28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך	28 וַיִּקְרָא אֲחִימַעַץ וַיֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ שָׁלֹום וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ לְאַפָּיו אָרְצָה ס וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר סִגַּר אֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־נָשְׂאוּ אֶת־יָדָם בַּאדֹנִי הַמֶּלֶךְ
29 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה	29 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שָׁלֹום לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר אֲחִימַעַץ רָאִיתִי הֶהָמֹון הַגָּדֹול לִשְׁלֹחַ אֶת־עֶבֶד הַמֶּלֶךְ יֹואָב וְאֶת־עַבְדֶּךָ וְלֹא יָדַעְתִּי מָה
30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד	30 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה וַיִּסֹּב וַיַּעֲמֹד
31 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך	31 וְהִנֵּה הַכּוּשִׁי בָּא וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִתְבַּשֵּׂר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי־שְׁפָטְךָ יְהוָה הַיֹּום מִיַּד כָּל־הַקָּמִים עָלֶיךָ׃ ס
32 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה	32 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הַכּוּשִׁי הֲשָׁלֹום לַנַּעַר לְאַבְשָׁלֹום וַיֹּאמֶר הַכּוּשִׁי יִהְיוּ כַנַּעַר אֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכֹל אֲשֶׁר־קָמוּ עָלֶיךָ לְרָעָה׃ ס
33 וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני