Livre des Juges 11

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jephté, le Galaadite, était un vaillant guerrier. Il était fils d'une prostituée. Et c'est Galaad qui avaitengendré Jephté.	1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח
2 Mais la femme de Galaad lui enfanta aussi des fils, et les fils de cette femme, ayant grandi,chassèrent Jephté en lui disant: "Tu n'auras pas de part à l'héritage de notre père, car tu es le fils d'une femmeétrangère."	2 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה
3 Jephté s'enfuit loin de ses frères et s'établit dans le pays de Tob. Il se forma autour de lui une bandede gens de rien qui faisaient campagne avec lui.	3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו
4 Or, à quelque temps de là, les Ammonites s'en vinrent combattre Israël.	4 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל
5 Et lorsque les Ammonites eurent attaqué Israël, les anciens de Galaad allèrent chercher Jephté aupays de Tob.	5 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב
6 "Viens, lui dirent-ils, sois notre commandant, afin que nous combattions les Ammonites."	6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון
7 Mais Jephté répondit aux anciens de Galaad: "N'est-ce pas vous qui m'avez pris en haine et chassé dela maison de mon père? Pourquoi venez-vous à moi, maintenant que vous êtes dans la détresse?"	7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם
8 Les anciens de Galaad répliquèrent à Jephté: "C'est pour cela que maintenant nous sommes revenus àtoi. Viens avec nous, tu combattras les Ammonites et tu seras notre chef, celui de tous les habitants de Galaad."	8 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד
9 Jephté répondit aux anciens de Galaad: "Si vous me faites revenir pour combattre les Ammonites etque Yahvé les livre à ma merci, alors je serai votre chef" --	9 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש
10 "Que Yahvé soit témoin entre nous, répondirent à Jephté les anciens de Galaad, si nous ne faisonspas comme tu l'as dit!"	10 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה
11 Jephté partit donc avec les anciens de Galaad. Le peuple le mit à sa tête comme chef etcommandant; et Jephté répéta toutes ses conditions à Miçpa, en présence de Yahvé.	11 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה
12 Jephté envoya des messagers au roi des Ammonites pour lui dire: "Qu'y a-t-il donc entre toi et moipour que tu sois venu faire la guerre à mon pays?"	12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי
13 Le roi des Ammonites répondit aux messagers de Jephté: "C'est parce qu'Israël, au temps où ilmontait d'Egypte, s'est emparé de mon pays, depuis l'Arnon jusqu'au Yabboq et au Jourdain. Rends-lemaintenant de bon gré!"	13 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום
14 Jephté envoya de nouveau des messagers au roi des Ammonites,	14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון
15 et il lui dit: "Ainsi parle Jephté. Israël ne s'est emparé ni du pays de Moab, ni de celui desAmmonites.	15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון
16 Quand il est monté d'Egypte, Israël a marché dans le désert jusqu'à la mer des Roseaux et il estparvenu à Cadès.	16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה
17 Alors Israël a envoyé des messagers au roi d'Edom pour lui dire: Laisse-moi, je te prie, traverser tonpays! mais le roi d'Edom ne voulut rien entendre. Il en envoya aussi au roi de Moab, qui refusa, et Israëldemeura à Cadès,	17 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש
18 puis, s'avançant dans le désert, il contourna le pays d'Edom et celui de Moab et parvint à l'orient dupays de Moab. Le peuple campa au-delà de l'Arnon, et il n'entra pas dans le territoire de Moab, car l'Arnon est lafrontière de Moab.	18 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב
19 Israël envoya ensuite des messagers à Sihôn, roi des Amorites, qui régnait à Heshbôn, et Israël luifit dire: Laisse-moi, je te prie, traverser ton pays jusqu'à ma destination.	19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי
20 Mais Sihôn refusa à Israël le passage sur son territoire, il rassembla toute son armée, qui campa àYahaç, et il engagea le combat contre Israël.	20 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל
21 Yahvé, Dieu d'Israël, livra Sihôn et toute son armée aux mains d'Israël qui les défit, et Israël pritpossession de tout le pays des Amorites qui habitaient cette contrée.	21 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא
22 Il fut ainsi en possession de tout le pays des Amorites, depuis l'Arnon jusqu'au Yabboq et depuis ledésert jusqu'au Jourdain.	22 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן
23 Et maintenant que Yahvé, Dieu d'Israël, a dépossédé les Amorites devant son peuple Israël, toi, tunous déposséderais?	23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו
24 Est-ce que tu ne possèdes pas tout ce que Kemosh, ton dieu, a mis en ta possession? De même toutce que Yahvé, notre Dieu, a enlevé à ses possesseurs, nous le possédons!	24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש
25 Vaudrais-tu donc mieux que Balaq, fils de Cippor, roi de Moab? Est-il entré en contestation avecIsraël? Lui a-t-il fait la guerre?	25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם
26 Quand Israël s'est établi à Heshbôn et dans ses dépendances, à Aroër et dans ses dépendances, ainsique dans toutes les villes qui sont sur les rives de l'Arnon (300 ans), pourquoi ne les avez-vous pas reprises à cemoment-là?	26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא
27 Pour moi, je n'ai pas péché contre toi, mais toi, tu agis mal envers moi en me faisant la guerre. QueYahvé, le Juge, juge aujourd'hui entre les enfants d'Israël et le roi des Ammonites."	27 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון
28 Mais le roi des Ammonites n'écouta pas les paroles que Jephté lui avait fait transmettre.	28 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו
29 L'esprit de Yahvé fut sur Jephté, qui parcourut Galaad et Manassé, passa par Miçpé de Galaad et, deMiçpé de Galaad, passa chez les Ammonites.	29 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון
30 Et Jephté fit un voeu à Yahvé: "Si tu livres entre mes mains les Ammonites,	30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי
31 celui qui sortira le premier des portes de ma maison pour venir à ma rencontre quand je reviendraivainqueur du combat contre les Ammonites, celui-là appartiendra à Yahvé, et je l'offrirai en holocauste."	31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה
32 Jephté passa chez les Ammonites pour les attaquer et Yahvé les livra entre ses mains.	32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו
33 Il les battit depuis Aroër jusque vers Minnit (vingt villes), et jusqu'à Abel-Keramim. Ce fut une trèsgrande défaite; et les Ammonites furent abaissés devant les Israélites.	33 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל
34 Lorsque Jephté revint à Miçpé, à sa maison, voici que sa fille sortit à sa rencontre en dansant au sondes tambourins. C'était son unique enfant. En dehors d'elle il n'avait ni fils, ni fille.	34 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת
35 Dès qu'il l'eut aperçue, il déchira ses vêtements et s'écria: "Ah! ma fille, vraiment tu m'accables! Tues de ceux qui font mon malheur! Je me suis engagé, moi, devant Yahvé, et ne puis revenir en arrière."	35 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב
36 Elle lui répondit: "Mon père, tu t'es engagé envers Yahvé, traite-moi selon l'engagement que tu aspris, puisque Yahvé t'a accordé de te venger de tes ennemis, les Ammonites."	36 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון
37 Puis elle dit à son père: "Que ceci me soit accordé! Laisse-moi libre pendant deux mois. Je m'en iraierrer sur les montagnes et, avec mes compagnes, je pleurerai sur ma virginité" --	37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי
38 "Va", lui dit-il, et il la laissa partir pour deux mois. Elle s'en alla donc, elle et ses compagnes, et ellepleura sa virginité sur les montagnes.	38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים
39 Les deux mois écoulés, elle revint vers son père et il accomplit sur elle le voeu qu'il avait prononcé.Elle n'avait pas connu d'homme. Et de là vient cette coutume en Israël:	39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל
40 d'année en année les filles d'Israël s'en vont se lamenter quatre jours par an sur la fille de Jephté leGalaadite.	40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה