Hebrews 10

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 For the law having a shadow of the good things to come, not the very image of the things; by the selfsame sacrifices which they offer continually every year, can never make the comers thereunto perfect:	1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה
2 For then they would have ceased to be offered: because the worshippers once cleansed should have no conscience of sin any longer:	2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים
3 But in them there is made a commemoration of sins every year.	3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה
4 For it is impossible that with the blood of oxen and goats sin should be taken away.	4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים
5 Wherefore when he cometh into the world, he saith: Sacrifice and oblation thou wouldest not: but a body thou hast fitted to me:	5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי
6 Holocausts for sin did not please thee.	6 עולה וחטאה לא שאלת
7 Then said I: Behold I come: in the head of the book it is written of me: that I should do thy will, O God.	7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי
8 In saying before, Sacrifices, and oblations, and holocausts for sin thou wouldest not, neither are they pleasing to thee, which are offered according to the law.	8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה
9 Then said I: Behold, I come to do thy will, O God: he taketh away the first, that he may establish that which followeth.	9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה
10 In the which will, we are sanctified by the oblation of the body of Jesus Christ once.	10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת
11 And every priest indeed standeth daily ministering, and often offering the same sacrifices, which can never take away sins.	11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים
12 But this man offering one sacrifice for sins, for ever sitteth on the right hand of God,	12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים
13 From henceforth expecting, until his enemies be made his footstool.	13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו
14 For by one oblation he hath perfected for ever them that are sanctified.	14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים
15 And the Holy Ghost also doth testify this to us. For after that he said:	15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו
16 And this is the testament which I will make unto them after those days, saith the Lord. I will give my laws in their hearts, and on their minds will I write them:	16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה
17 And their sins and iniquities I will remember no more.	17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד
18 Now where there is a remission of these, there is no more an oblation for sin.	18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם
19 Having therefore, brethren, a confidence in the entering into the holies by the blood of Christ;	19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע
20 A new and living way which he hath dedicated for us through the veil, that is to say, his flesh,	20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו
21 And a high priest over the house of God:	21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים
22 Let us draw near with a true heart in fulness of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and our bodies washed with clean water.	22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים
23 Let us hold fast the confession of our hope without wavering (for he is faithful that hath promised),	23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח
24 And let us consider one another, to provoke unto charity and to good works:	24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים
25 Not forsaking our assembly, as some are accustomed; but comforting one another, and so much the more as you see the day approaching.	25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום
26 For if we sin wilfully after having the knowledge of the truth, there is now left no sacrifice for sins,	26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא
27 But a certain dreadful expectation of judgment, and the rage of a fire which shall consume the adversaries.	27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים
28 A man making void the law of Moses, dieth without any mercy under two or three witnesses:	28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה
29 How much more, do you think he deserveth worse punishments, who hath trodden under foot the Son of God, and hath esteemed the blood of the testament unclean, by which he was sanctified, and hath offered an affront to the Spirit of grace?	29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד
30 For we know him that hath said: Vengeance belongeth to me, and I will repay. And again: The Lord shall judge his people.	30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו
31 It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.	31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים
32 But call to mind the former days, wherein, being illuminated, you endured a great fight of afflictions.	32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים
33 And on the one hand indeed, by reproaches and tribulations, were made a gazingstock; and on the other, became companions of them that were used in such sort.	33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת
34 For you both had compassion on them that were in bands, and took with joy the being stripped of your own goods, knowing that you have a better and a lasting substance.	34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד
35 Do not therefore lose your confidence, which hath a great reward.	35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב
36 For patience is necessary for you; that, doing the will of God, you may receive the promise.	36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה
37 For yet a little and a very little while, and he that is to come, will come, and will not delay.	37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר
38 But my just man liveth by faith; but if he withdraw himself, he shall not please my soul.	38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו
39 But we are not the children of withdrawing unto perdition, but of faith to the saving of the soul.	39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש