Acts of the Apostles 22

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Men, brethren, and fathers, hear ye the account which I now give unto you.	1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם
2 (And when they heard that he spoke to them in the Hebrew tongue, they kept the more silence.)	2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר
3 And he saith: I am a Jew, born at Tarsus in Cilicia, but brought up in this city, at the feet of Gamaliel, taught according to the truth of the law of the fathers, zealous for the law, as also all you are this day:	3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום
4 Who persecuted this way unto death, binding and delivering into prisons both men and women.	4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים
5 As the high priest doth bear me witness, and all the ancients: from whom also receiving letters to the brethren, I went to Damascus, that I might bring them bound from thence to Jerusalem to be punished.	5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו
6 And it came to pass, as I was going, and drawing nigh to Damascus at midday, that suddenly from heaven there shone round about me a great light:	6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים
7 And falling on the ground, I heard a voice saying to me: Saul, Saul, why persecutest thou me?	7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני
8 And I answered: Who art thou, Lord? And he said to me: I am Jesus of Nazareth, whom thou persecutest.	8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו
9 And they that were with me, saw indeed the light, but they heard not the voice of him that spoke with me.	9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו
10 And I said: What shall I do, Lord? And the Lord said to me: Arise, and go to Damascus; and there it shall be told thee of all things that thou must do.	10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות
11 And whereas I did not see for the brightness of that light, being led by the hand by my companions, I came to Damascus.	11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק
12 And one Ananias, a man according to the law, having testimony of all the Jews who dwelt there,	12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם
13 Coming to me, and standing by me, said to me: Brother Saul, look up. And I the same hour looked upon him.	13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו
14 But he said: The God of our fathers hath preordained thee that thou shouldst know his will, and see the Just One, and shouldst hear the voice from his mouth.	14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו
15 For thou shalt be his witness to all men, of those things which thou hast seen and heard.	15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת
16 And now why tarriest thou? Rise up, and be baptized, and wash away thy sins, invoking his name.	16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו
17 And it came to pass, when I was come again to Jerusalem, and was praying in the temple, that I was in a trance,	17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה
18 And saw him saying unto me: Make haste, and get thee quickly out of Jerusalem; because they will not receive thy testimony concerning me.	18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי
19 And I said: Lord, they know that I cast into prison, and beat in every synagogue, them that believed in thee.	19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך
20 And when the blood of Stephen thy witness was shed, I stood by and consented, and kept the garments of them that killed him.	20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו
21 And he said to me: Go, for unto the Gentiles afar off, will I send thee.	21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך
22 And they heard him until this word, and then lifted up their voice, saying: Away with such an one from the earth; for it is not fit that he should live.	22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה
23 And as they cried out and threw off their garments, and cast dust into the air,	23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה
24 The tribune commanded him to be brought into the castle, and that he should be scourged and tortured: to know for what cause they did so cry out against him.	24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו
25 And when they had bound him with thongs, Paul saith to the centurion that stood by him: Is it lawful for you to scourge a man that is a Roman, and uncondemned?	25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט
26 Which the centurion hearing, went to the tribune, and told him, saying: What art thou about to do? For this man is a Roman citizen.	26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא
27 And the tribune coming, said to him: Tell me, art thou a Roman? But he said: Yea.	27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן
28 And the tribune answered: I obtained the being free of this city with a great sum. And Paul said: But I was born so.	28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה
29 Immediately therefore they departed from him that were about to torture him. The tribune also was afraid after he understood that he was a Roman citizen, and because he had bound him.	29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו
30 But on the next day, meaning to know more diligently for what cause he was accused by the Jews, he loosed him, and commanded the priests to come together, and all the council: and bringing forth Paul, he set him before them.	30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם