Deuteronomy 10

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 At that time the Lord said to me: Hew thee two tables of stone like the former, and come up to me into the mount: and thou shalt make an ark of mood,	1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ
2 And I will write on the tables the words that were in them, which thou brokest before, and thou shalt put them in the ark.	2 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון
3 And I made an ark of setim wood And when I had hewn two tables of stone like the former, I went up into the mount, having them in my hands.	3 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי
4 And he wrote in the tables, according as he had written before, the ten words, which the Lord spoke to you in the mount from the midst of the fire, when the people were assembled: and he gave them to me.	4 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי
5 And returning from the mount, I came down, and put the tables into the ark, that I had made, and they are there till this present, as the Lord commanded me.	5 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה
6 And the children of Israel removed their camp from Beroth of the children of Jacan into Mosera, where Aaron died and was buried, and Eleazar his son succeeded him in the priestly office.	6 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו
7 From thence they came to Gadgad, from which place they departed, and camped in Jetebatha, in a land of waters and torrents.	7 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים
8 At that time he separated the tribe of Levi, to carry the ark of the covenant of the Lord, and to stand before him in the ministry, and to bless in his name until this present day.	8 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה
9 Wherefore Levi hath no part nor possession with his brethren: because the Lord himself is his possession, as the Lord thy God promised him.	9 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו
10 And I stood in the mount, as before, forty days and nights: and the Lord heard me this time also, and would not destroy thee.	10 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך
11 And he said to me: Go, and walk before the people, that they may enter, and possess the land, which I swore to their fathers that I would give them.	11 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם
12 And now, Israel, what doth the Lord thy God require of thee, but that thou fear the Lord thy God, and walk in his ways, and love him, and serve the Lord thy God, with all thy heart, and with all thy soul:	12 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
13 And keep the commandments of the Lord, and his ceremonies, which I command thee this day, that it may be well with thee?	13 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך
14 Behold heaven is the Lord's thy God, and the heaven of heaven, the earth and all things that are therein.	14 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה
15 And yet the Lord hath been closely joined to thy fathers, and loved them and chose their seed after them, that is to say, you, out of all nations, as this day it is proved.	15 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה
16 Circumcise therefore the foreskin of your heart, and stiffen your neck no more.	16 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד
17 Because the Lord your God he is the God of gods, and the Lord of lords, a great God and mighty and terrible, a who accepteth no person nor taketh bribes.	17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד
18 He doth judgment to the fatherless and the widow, loveth the stranger, and giveth him food and raiment.	18 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה
19 And do you therefore love strangers, because you also were strangers in the land of Egypt.	19 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים
20 Thou shalt fear the Lord thy God, and serve him only: to him thou shalt adhere, and shalt swear by his name.	20 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע
21 He is thy praise, and thy God, that hath done for thee these great and terrible things, which thy eyes have seen.	21 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך
22 In seventy souls thy fathers went down into Egypt: and behold now the Lord thy God hath multiplied thee as the stars of heaven.	22 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב