Genesis 30

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And Rachel, seeing herself without children, envied her sister, and said to her husband: Give me children, otherwise I shall die.	1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
2 And Jacob being angry with her, answered: Am I as God, who hath deprived thee of the fruit of thy womb?	2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן
3 But she said: I have here my servant Bala: go in unto her, that she may bear upon my knees, and I may have children by her.	3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
4 And she gave him Bala in marriage: who,	4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
5 When her husband had gone in unto her, conceived and bore a son.	5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
6 And Rachel said: The Lord hath judged for me, and hath heard my voice, giving me a son, and therefore she called his name Dan.	6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
7 And again Bala conceived and bore another,	7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
8 For whom Rachel said: God hath compared me with my sister, and I have prevailed: and she called him Nephtali.	8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי
9 Lia, perceiving that she had left off bearing, gave Zelpha her handmaid to her husband.	9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
10 And when she had conceived and brought forth a son,	10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
11 She said: Happily. And therefore called his name Gad.	11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
12 Zelpha also bore another.	12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
13 And Lia said: This is for my happiness: for women will call me blessed. Therefore she called him Aser.	13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר
14 And Ruben, going out in the time of the wheat harvest into the field, found mandrakes: which he brought to his mother Lia. And Rachel said: Give me part of thy son's mandrakes.	14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך
15 She answered: Dost thou think it a small matter, that thou hast taken my husband from me, unless thou take also my son's mandrakes? Rachel said: He shall sleep with thee this night, for thy son's mandrakes.	15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך
16 And when Jacob returned at even from the field, Lia went out to meet him, and said: Thou shalt come in unto me, because I have hired thee for my son's mandrakes. And he slept with her that night.	16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא
17 And God heard her prayers: and she conceived and bore the fifth son,	17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
18 And said: God hath given me a reward, because I gave my handmaid to my husband. And she called his name Issachar.	18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר
19 And Lia conceived again, and bore the sixth son,	19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
20 And said: God hath endowed me with a good dowry: this turn also my husband will be with me, because I have borne him six sons: and therefore she called his name Zabulon.	20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון
21 After whom she bore a daughter, named Diana.	21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה
22 The Lord also remembering Rachel, heard her, and opened her womb.	22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
23 And she conceived, and bore a son, saying: God hath taken my reproach.	23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
24 And she called his name Joseph, saying: The Lord give me also another son.	24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
25 And when Joseph was born, Jacob said to his father in law: Send me away that I may return into my country, and to my land.	25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי
26 Give me my wives, and my children, for whom I have served thee, that I may depart: thou knowest the service that I have rendered thee.	26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
27 Laban said to him: Let me find favour in thy sight: I have learned by experience, that God hath blessed me for thy sake.	27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
28 Appoint thy wages which I shall give thee.	28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
29 But he answered: Thou knowest how I have served thee, and how great thy possession hath been in my hands.	29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי
30 Thou hadst but little before I came to thee, and now thou art become rich: and the Lord hath blessed thee at my coming. It is reasonable therefore that I should now provide also for my own house.	30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
31 And Laban said: What shall I give thee? But he said: I require nothing: but if thou wilt do what I demand, I will feed, and keep thy sheep again.	31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
32 Go round through all thy flocks, and separate all the sheep of divers colours, and speckled: and all that is brown and spotted, and of divers colours, as well among the sheep, as among the goats, shall be my wages.	32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי
33 And my justice shall answer for me to morrow before thee when the time of the bargain shall come: and all that is not of divers colours, and spotted, and brown, as well among the sheep as among the goats, shall accuse me of theft.	33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
34 And Laban said: I like well what thou demandest.	34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך
35 And he separated the name day the she goats, and the sheep, and the he goats, and the rams of divers colours, and spotted: and all the flock of one colour, that is, of white and black fleece, he delivered into the hands of his sons.	35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
36 And he set the space of three days' journey betwixt himself and his son in law, who fed the rest of his flock.	36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת
37 And Jacob took green robs of poplar, and of almond, and of place trees, and pilled them in part: so when the bark was taken off, in the parts that were pilled, there appeared whiteness: but the parts that were whole remained green: and by this means the colour was divers.	37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
38 And he put them in the troughs, where the water was poured out: that when the flocks should come to drink, they might have the rods before their eyes, and in the sight of them might conceive.	38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
39 And it came to pass that in the very heat of coition, the sheep beheld the rods, and brought forth spotted, and of divers colours, and speckled.	39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים
40 And Jacob separated the flock, and put the rods in the troughs before the eyes of the rams: and all the white and the black were Laban's: and the rest were Jacob's, when the flocks were separated one from the other.	40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
41 So when the ewes went first to ram, Jacob put the rods in the roughs of water before the eyes of the rams, and of the ewes, that they might conceive while they were looking upon them:	41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות
42 But when the latter coming was, and the last conceiving, he did not put them. And those that were late ward, become Laban's: and they of the first time, Jacob's.	42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב
43 And the man was enriched exceedingly, and he had many flocks, maid servants and men servants, camels and asses.	43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים