Zaccaria 6

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 POI alzai di nuovo gli occhi, e riguardai; ed ecco quattro carri, che uscivano d’infra due monti; e quei monti erano monti di rame.	1 וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבֹות יֹצְאֹות מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת
2 Nel primo carro vi erano cavalli sauri, e nel secondo carro cavalli morelli;	2 בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים
3 e nel terzo carro cavalli bianchi, e nel quarto carro cavalli sauri, faldellati di bianco.	3 וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים
4 Ed io presi a dire all’Angelo che parlava meco: Che voglion dire queste cose, signor mio?	4 וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי
5 E l’Angelo rispose, e mi disse: Questi sono i quattro spiriti del cielo, che escono dalla presenza del Signore di tutta la terra, dove stanno.	5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחֹות הַשָּׁמַיִם יֹוצְאֹות מֵהִתְיַצֵּב עַל־אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ
6 Il carro, nel qual sono i cavalli morelli, esce verso il paese del Settentrione; ed i bianchi escono dietro a loro; ma i faldellati di bianco escono verso il paese del Mezzodì.	6 אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן
7 Poi uscirono i sauri, e richiesero di andare a scorrere per la terra. Ed egli disse loro: Andate, scorrete per la terra. Essi adunque scorsero per la terra.	7 וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ
8 Poi egli mi chiamò, e mi parlò, dicendo: Vedi, quelli che escono verso il paese del Settentrione hanno acquetata l’ira mia nel paese del Settentrione	8 וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס
9 POI la parola del Signore mi fu indirizzata, dicendo:	9 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר
10 Prendi, d’infra quelli che sono stati in cattività; da Heldai, da Tobia, e da Iedaia; vieni anche in quello stesso giorno, ed entra in casa di Giosia, figliuolo di Sefania, i quali son venuti di Babilonia;	10 לָקֹוחַ מֵאֵת הַגֹּולָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טֹובִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיֹּום הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל
11 prendi, dico, da loro dell’argento, e dell’oro, e fanne delle corone; e mettile sopra il capo di Iosua, figliuolo di Iosadac, sommo sacerdote.	11 וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרֹות וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול
12 E parla a lui, dicendo: Così ha detto il Signor degli eserciti: Ecco un uomo, il cui nome è: Il Germoglio; ed egli germoglierà sotto di sè, ed edificherà il tempio del Signore.	12 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמֹו וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָה
13 Ed egli sarà quel ch’edificherà il tempio del Signore, e porterà la gloria; e sederà, e signoreggerà sopra il suo trono, e insieme sarà Sacerdote sopra il suo seggio; e consiglio di pace sarà fra questi due.	13 וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהוּא־יִשָּׂא הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאֹו וַעֲצַת שָׁלֹום תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם
14 E quant’è alle corone, sieno per Helem, e per Tobia, e per Iedaia, e per Hen, figliuolo di Sefania; per ricordanza nel tempio del Signore.	14 וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטֹובִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה לְזִכָּרֹון בְּהֵיכַל יְהוָה
15 E que’ che son lontani verranno, ed edificheranno nel tempio del Signore; e voi conoscerete che il Signor degli eserciti mi ha mandato a voi; e questo avverrà, se pure ascoltate la voce del Signore Iddio vostro	15 וּרְחֹוקִים ׀ יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמְעוּן בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס
	16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה
	17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ
	18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה
	19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ
	20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה
	21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת
	22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם
	23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ