Mateo 18

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 En aquel momento los discípulos se acercaron a Jesús para preguntarle: «¿Quién es el más grande en el Reino de los Cielos?».	1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים
2 Jesús llamó a un niño, lo puso en medio de ellos	2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם
3 y dijo: «Les aseguro que si ustedes no cambian o no se hacen como niños, no entrarán en el Reino de los Cielos.	3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים
4 Por lo tanto, el que se haga pequeño como este niño, será el más grande en el Reino de los Cielos.	4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים
5 El que recibe a uno de estos pequeños en mi Nombre, me recibe a mí mismo.	5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל
6 Pero si alguien escandaliza a uno de estos pequeños que creen en mí, sería preferible para él que le ataran al cuello una piedra de moler y lo hundieran en el fondo del mar.	6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים
7 ¡Ay del mundo a causa de los escándalos! Es inevitable que existan pero ¡ay de aquel que los causa!	7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול
8 Si tu mano o tu pie son para ti ocasión de pecado, córtalos y arrójalos lejos de ti, porque más te vale entrar en la Vida manco o lisiado, que ser arrojado con tus dos manos o tus pies en el fuego eterno.	8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם
9 Y si tu ojo es para ti ocasión de pecado, arráncalo y tíralo lejos, porque más te vale entrar con un solo ojo en la Vida, que ser arrojado con tus dos ojos en la Gehena del fuego.	9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם
10 Cuídense de despreciar a cualquiera de estos pequeños, porque les aseguro que sus ángeles en el cielo están constantemente en presencia de mi Padre celestial.	10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים
11 [Porque el Hijo del Hombre ha venido a salvar lo que estaba perdido].	11 כי בא בן האדם להושיע את האבד
12 ¿Qué les parece? Si un hombre tiene cien ovejas, y una de ellas se pierde, ¿no deja las noventa y nueve restantes en la montaña, para ir a buscar la que se extravió?	12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה
13 Y si llega a encontrarla, les aseguro que se alegrará más por ella que por las noventa y nueve que no se extraviaron.	13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו
14 De la misma manera, el Padre que está en el cielo no quiere que se pierda ni uno solo de estos pequeños.	14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה
15 Si tu hermano peca, ve y corrígelo en privado. Si te escucha, habrás ganado a tu hermano.	15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך
16 Si no te escucha, busca una o dos personas más, para que el asunto se decida por la declaración de dos o tres testigos.	16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר
17 Si se niega a hacerles caso, dilo a la comunidad. Y si tampoco quiere escuchar a la comunidad, considéralo como pagano o republicano.	17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס
18 Les aseguro que todo lo que ustedes aten en la tierra, quedará atado en el cielo, y lo que desaten en la tierra, quedará desatado en el cielo.	18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים
19 También les aseguro que si dos de ustedes se unen en la tierra para pedir algo, mi Padre que está en el cielo se lo concederá.	19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים
20 Porque donde hay dos o tres reunidos en mi Nombre, yo estoy presente en medio de ellos».	20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם
21 Entonces se adelantó Pedro y le dijo: «Señor, ¿cuántas veces tendré que perdonar a mi hermano las ofensas que me haga? ¿Hasta siete veces?».	21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים
22 Jesús le respondió: «No te digo hasta siete veces, sino hasta setenta veces siete.	22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע
23 Por eso, el Reino de los Cielos se parece a un rey que quiso arreglar las cuentas con sus servidores.	23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו
24 Comenzada la tarea, le presentaron a uno que debía diez mil talentos.	24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף
25 Como no podía pagar, el rey mandó que fuera vendido junto con su mujer, sus hijos y todo lo que tenía, para saldar la deuda.	25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם
26 El servidor se arrojó a sus pies, diciéndole: "Señor, dame un plazo y te pagaré todo".	26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך
27 El rey se compadeció, lo dejó ir y, además, le perdonó la deuda.	27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב
28 Al salir, este servidor encontró a uno de sus compañeros que le debía cien denarios y, tomándolo del cuello hasta ahogarlo, le dijo: "Págame lo que me debes".	28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי
29 El otro se arrojó a sus pies y le suplicó: "Dame un plazo y te pagaré la deuda".	29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל
30 Pero él no quiso, sino que lo hizo poner en la cárcel hasta que pagara lo que debía.	30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו
31 Los demás servidores, al ver lo que había sucedido, se apenaron mucho y fueron a contarlo a su señor.	31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה
32 Este lo mandó llamar y le dijo: "¡Miserable! Me suplicaste, y te perdoné la deuda.	32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני
33 ¿No debías también tú tener compasión de tu compañero, como yo me compadecí de ti?".	33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך
34 E indignado, el rey lo entregó en manos de los verdugos hasta que pagara todo lo que debía.	34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו
35 Lo mismo hará también mi Padre celestial con ustedes, si no perdonan de corazón a sus hermanos».	35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם