Hechos de los Apóstoles 24

BIBLIA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Cinco días después bajó el Sumo Sacerdote Ananías con algunos ancianos y un tal Tértulo, abogado, y presentaron ante el procurador acusación contra Pablo.	1 וַיֵּרֶד חֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַחֲרֵי חֲמֵשֶׁת יָמִים וְאִתּוֹ הַזְּקֵנִים וְטַרְטֻלּוֹס אִישׁ דְּבָרִים וַיּוֹדִיעוּ אֶת־הַנְּצִיב אֶת־דְּבַר רִיבָם עִם־פּוֹלוֹס
2 Citado Pablo, Tértulo dio principio a la acusación diciendo: «Gracias a ti gozamos de mucha paz y las mejoras realizadas por tu providencia en beneficio de esta nación,	2 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ־לוֹ וַיָּחֶל טַרְטֻלּוֹס לְשִׂטְנוֹ וַיֹּאמַר
3 en todo y siempre las reconocemos, excelentísimo Félix, con todo agradecimiento.	3 אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ עַל־יָדְךָ בְּשָׁלוֹם רָב וַאֲשֶׁר נַעֲשֹוּ תַּקָּנוֹת רַבּוֹת לָעָם הַזֶּה בְּהַשְׁגָּחָתֶךָ נְקַבֵּל בְכָל־עֵת וּבְכָל־מָקוֹם בְּכָל־תּוֹדָה פֶלִיקְס הָאַדִּיר
4 Pero para no molestarte más, te ruego que nos escuches un momento con tu característica clemencia.	4 אַךְ לְבִלְתִּי הַלְאוֹתְךָ הַרְבֵּה אֶתְחַנֵּן אֵלֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁמָעֵנוּ בְּקֹצֶר דְּבָרֵינוּ כְּחֶמְלָתֶךָ
5 Hemos encontrado esta peste de hombre que provoca altercados entre los judíos de toda la tierra y que es el jefe principal de la secta de los nazoreos.	5 כִּי מָצָאנוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כְּקֶטֶב וּמְגָרֶה מִדְיָנִים בֵּין כָּל־הַיְּהוּדִים עַל־פְּנֵי תֵבֵל וְהוּא רֹאשׁ כַּת הַנָּצְרִים
6 Ha intentado además profanar el Templo, pero nosotros le apresamos.	6 וְהוּא גַם־נִסָּה לְחַלֵּל אֶת־הַמִּקְדָּשׁ וַנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ וַנַּחְפֹּץ לְשָׁפְטוֹ עַל־פִּי תוֹרָתֵנוּ
	7 וַיָּבֹא עָלֵינוּ לוּסִיאַס שַׂר־הָאֶלֶף בְּרָב־כֹּחַ וַיַּחְטְפֵהוּ מִיָּדֵינוּ
8 Interrogándole, podrás tú llegar a conocer a fondo todas estas cosas de que le acusamos».	8 וַיְצַו אֶת־שׂטְנָיו כִּי־בוֹא יָבֹאוּ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה כִּי־תַחֲקֹר אֹתוֹ תּוּכַל לָדַעַת מִפִּיהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ טֹעֲנִים עָלָיו
9 Los judíos le apoyaron, afirmando que las cosas eran así.	9 וַיְמַלְאוּ הַיְּהוּדִים אֶת־דְּבָרָיו לֵאמֹר כִּי־כֵן הוּא
10 Entonces el procurador concedió la palabra a Pablo y éste respondió: «Yo sé que desde hace muchos años vienes juzgando a esta nación; por eso con toda confianza voy a exponer mi defensa.	10 וַיִּרְמֹז הַנְּצִיב אֶל־פּוֹלוֹס לְדַבֵּר וַיַּעַן וַיֹּאמַר יַעַן אֲשֶׁר־יָדַעְתִּי כִּי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים שׁוֹפֵט אַתָּה לָעָם הַזֶּה הִנְנִי מִצְטַדֵּק בְּלֵב בָּטוּחַ עַל־עִנְיָנָי
11 Tú mismo lo puedes comprobar: No hace más de doce días que yo subí a Jerusalén en peregrinación.	11 אַתָּה תוּכַל לָדַעַת אֲשֶׁר לֹא עָבְרוּ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר יוֹם מֵעֵת עֲלוֹתִי יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲוֺת
12 Y ni en el Templo, ni en las sinagogas ni por la ciudad me han encontrado discutiendo con nadie ni alborotando a la gente.	12 וְלֹא בַמִּקְדָּשׁ מְצָאוּנִי מִתְוַכֵּחַ עִם־אִישׁ אוֹ־מְעוֹרֵר מְהוּמָה בָּעָם וְלֹא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְלֹא בָעִיר
13 Ni pueden tampoco probarte las cosas de que ahora me acusan.	13 גַּם אֵין בִּיכָלְתָּם לְהוֹכִיחַ עָלַי אֵת אֲשֶׁר עַתָּה הֵם שׂטְנִים אוֹתִי
14 «En cambio te confieso que según el Camino, que ellos llaman secta, doy culto al Dios de mis padres, creo en todo lo que se encuentra en la Ley y está escrito en los Profetas	14 אֲבָל אֶת־זֹאת מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּי־בַדֶּרֶךְ הַהִיא אֲשֶׁר יִקְרָאוּהָ בְּשֵׁם כַּת בָּהּ אֲנִי עֹבֵד אֶת־אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּהַאֲמִינִי בְּכָל־הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים
15 y tengo en Dios la misma esperanza que éstos tienen, de que habrá una resurrección, tanto de los justos como de los pecadores.	15 וְתִקְוָתִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־הֵם יְחַכּוּ־לָהּ זֹאת הִיא כִּי עֲתִידָה לִהְיוֹת תְּחִיַּת הַמֵּתִים לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים
16 Por eso yo también me esfuerzo por tener constantemente una conciencia limpia ante Dios y ante los hombres.	16 וּבְזֹאת גַּם־עָמַלְתִּי לִהְיוֹת תְּמִים־לֵב לֵאלֹהִים וְלָאָדָם תָּמִיד
17 «Al cabo de muchos años he venido a traer limosnas a los de mi nación y a presentar ofrendas.	17 וּמִקֵּץ שָׁנִים רַבּוֹת בָּאתִי לְהָבִיא נְדָבוֹת לְעַמִּי וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן
18 Y me encontraron realizando estas ofrendas en el Templo después de haberme purificado, y no entre tumulto de gente.	18 וָאֱהִי מִטַּהֵר בַּמִּקְדָּשׁ לֹא בַהֲמוֹן־עָם וְלֹא בִמְהוּמָה וְכֵן מְצָאוּנִי אֲנָשִׁים יְהוּדִים מֵאַסְיָא
19 Y fueron algunos judíos de Asia... - que son los que debieran presentarse ante ti y acusarme si es que tienen algo contra mí;	19 אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה לַעֲמָד־הֵנָּה לְפָנֶיךָ וְלַעֲנוֹת בִּי אִם־הָיָה לָהֶם דָּבָר נֶגְדִּי
20 o si no, que digan estos mismos qué crimen hallaron en mí cuando comparecí ante el Sanedrín,	20 אוֹ אֵלֶּה יְדַבְּרוּ־נָא הֵמָּה מַה־מָּצְאוּ בִי עָוֶל בְּעָמְדִי לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין
21 a no ser este solo grito que yo lancé estando en medio de ellos: “Yo soy juzgado hoy por vosotros a causa de la resurrección de los muertos».	21 בִּלְתִּי אִם־הַדָּבָר הָאֶחָד הַהוּא אֲשֶׁר קָרָאתִי בְּעָמְדִי בְתוֹכָם כִּי עַל־תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי נָדוֹן הַיּוֹם לִפְנֵיכֶם
22 Félix, que estaba bien informado en lo referente al Camino, les dio largas diciendo: «Cuando baje el tribuno Lisias decidiré vuestro asunto».	22 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ פֶלִיקְס אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְאַחֵר אֶת־דִּינָם לְעֵת אַחֶרֶת כִּי עִנְיְנֵי הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת נוֹדְעוּ לוֹ הֵיטֵב וַיֹּאמֶר בְּרֶדֶת אֵלַי לוּסִיאַס שַׂר הָאֶלֶף אֶשְׁפֹּט עַל־דְּבַרְכֶם
23 Y ordenó al centurión que custodiase a Pablo, que le dejase tener alguna libertad y que no impidiese a ninguno de los suyos el asistirle.	23 וַיְצַו אֶת־שַׂר הַמֵּאָה לָשֹוּם אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר וְלָתֶת־לוֹ רְוָחָה וּלְבִלְתִּי מְנֹעַ אִישׁ מִמְּיֻדָּעָיו מִשָּׁרֵת אֹתוֹ וּמִבּוֹא אֵלָיו
24 Después de unos días vino Félix con su esposa Drusila, que era judía; mandó traer a Pablo y le estuvo escuchando acerca de la fe en Cristo Jesús.	24 וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים בָּא פֶלִיקְס עִם־אִשְׁתּוֹ דְּרוּסִלָּה וְהִיא יְהוּדִית וַיִּשְׁלַח לִקְרֹא לְפוֹלוֹס וַיִּשְׁמַע אֹתוֹ עַל־דְּבַר הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ
25 Y al hablarle Pablo de la justicia, del dominio propio y del juicio futuro, Félix, aterrorizado, le interrumpió: «Por ahora puedes marcharte; cuando encuentre oportunidad te haré llamar».	25 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ עַל־הַצֶּדֶק וְהַפְּרִישׁוּת וְעַל־הַדִּין הֶעָתִיד לָבוֹא וֶיֶּחֱרַד פֶלִיקְס וַיַּעַן עַתָּה־זֶה לֵךְ וְלִכְשֶׁאֶפְנֶה אָשׁוּב לִקְרֹא־לָךְ
26 Esperaba al mismo tiempo Félix que Pablo le diese dinero; por eso frecuentemente le mandaba a buscar y conversaba con él.	26 וְהוּא מְקַוֶּה כִּי פוֹלוֹס יִתֶּן־לוֹ שֹׁחַד לְמַעַן יַתִּירֵהוּ וּבַעֲבוּר זֶה קָרָא לוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה וַיְדַבֵּר עִמּוֹ
27 Pasados dos años Félix recibió como sucesor a Porcio Festo; y queriendo congraciarse con los judíos, dejó a Pablo prisionero.	27 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וַיָּקָם פָּרְקִיּוֹס פֶסְטוֹס תַּחַת פֶלִיקְס וּפֶלִיקְס חָפֵץ לְהִתְרַצּוֹת אֶל־הַיְּהוּדִים וַיַּעֲזֹב אֶת־פּוֹלוֹס חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים