Levitico 7

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Si che questa è la legge per oblazione per lo peccato, ed è santa de' santi.	1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
2 E anche dove s'offerrà lo sacrificio, si ucciderà la bestia per lo peccato. Lo sangue si gitti intorno all'altare.	2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 E offerranno di lei la coda, e lo grasso ch' è d'intorno alle interiora,	3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
4 due renunculi, e lo grasso ch' è appresso i lombi, e il reticello del fegato con i renunculi.	4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
5 E arderallelo sacerdote sopra l'altare; incenso è al Signore per lo peccato.	5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
6 Tutti i maschii della gente sacerdotale mangeranno di questa carne in luogo santo, perciò che è santo SANCTORUM.	6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7 E come per lo peccato s'offerrà la oblazione, così per lo mancamento; per queste due oblazioni sarà una legge; e al sacerdote, che l'offerrà s'appartiene.	7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
8 Lo sacerdote che offerrà sacrificio all'altare, avrà la pelle del sacrificio.	8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
9 E tutto il sacrificio di fior di farina, che cuocano nel forno, e ciò che nella graticola o nella padella si cuoce, sarà di quello sacerdote dallo quale si offerirà.	9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
10 Od unta d'olio, od arida che sia, dividasi fra gli figliuoli d'Aaron per eguale misura, come tocca per parte.	10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
11 E questa è la legge della oblazione, che si fa senza peccato, la quale si offerirà a Dio.	11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
12 Se lo sacrificio si fa per volere grazia, offerranno pane senza levame, intinto d'olio, e li crostoli azimi, intinti d'olio, e la crusca cotta e li pani piccoli con olio mescolato insieme,	12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
13 e li pani levati, che s'offerran per grazia senza avere peccato.	13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
14 E di questi sì ne daranno uno a Dio per la primizia; e sarà del prete che cava lo sangue delle bestie che si offerranno.	14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
15 E la carne, che si uccida, mangerai quello die; sì che non remanga nulla.	15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
16 Se per voto, o per sua volontà, alcuno offerirà bestia per sacrificio, tutta si mangerà in quello die; ma se ne rimanesse alcuna cosa nel dì secondo, lecito sarà a mangiarlo.	16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
17 Ma tutto quello che rimarrà nel terzo dì, tutto s'arda nel fuoco.	17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
18 E se alcuno della carne che rimane nel terzo dì ne mangiasse, non varebbe nulla lo sacrificio, nè sarebbe prode a colui che il detto sacrificio offeresse; anco chi questo facesse, sarebbe rompitore della legge, e peccherebbe.	18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19 La carne che toccherà alcuna cosa immonda, non si mangi, ma ardasi nel fuoco; e quello che sarà mondo, di quella carne mangerae.	19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
20 L'uomo polluto, che mangerà delle carni del sacrificio che si fa senza peccato a Dio, perirà de' suoi popoli.	20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
21 E colui che toccherà immondizia, ovver [d'uomo, ovver] di animale, ovver di tutte quelle cose che puote esser pollute, e mangerà di tal carne, perirà de' suoi popoli.	21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
22 E parlò Iddio a Moisè, e dissegli:	22 וידבר יהוה אל משה לאמר
23 Dì al popolo d'Israel: dello grasso del bue e della pecora e della capra non mangerete.	23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
24 Lo grasso della bestia che è stata morta, o di animale che fosse preso da bestia, avrete in di versi usi.	24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
25 E se alcuno mangerà della grassezza che si dee a Dio offerire, perirà del popolo suo.	25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
26 Sangue di niuno animale mangerete, nè di uccello.	26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
27 E ogni anima, che mangerà sangue, perirà del popolo suo.	27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
28 Parlò Iddio a Moise, dicendogli:	28 וידבר יהוה אל משה לאמר
29 Parla alli figliuoli d'Israel, e dirai loro: colui che offerirà la oblazione, non per peccato, al Signore, offerrà insieme lo sacrificio, cioè lo pane e le altre cose che con lo animale si suole offerire.	29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30 E terrà in mano la grassezza dell' animale e lo petto suo; e quando amendue l'avrà a Dio sacrificate, daralle al sacerdote.	30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
31 E il prete la grassezza arderà sopra l'altare, e lo petto sarà di Aaron e delli figliuoli suoi.	31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
32 La spalla ritta delli sacrificii pacifici taglierà, e darà al prete per primizia.	32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
33 E colui che darà lo sangue e la grassa ai figliuoli di Aaron, rimanga a lui la spalla ritta per sua parte.	33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
34 Lo petto dinnanzi alla spalla della separazione tolsi dalli figliuoli d'Israel delle oblazioni loro pacifiche, e diedili ai figliuoli di Aaron. E questa si è la legge perpetuale in ogni popolo d'Israel.	34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
35 E questa si è la unzione di Aaron e de' suoi figliuoli nelle solennitadi del Signore, il die che Moisè gli presentoe, che loro pigliassero l'officio sacerdotale,	35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
36 e che Iddio comando, che fosse dato loro da' figliuoli d'Israel questo officio perpetualmente.	36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
37 E questa si è la legge dell' olocausto e del sacrificio che si fa per lo peccato e per lo mancamento, e per la consacrazione e per avere grazia.	37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
38 La quale ordinò Iddio a Moisè in sul monte Sinai, quando Iddio comandò ai figliuoli d'Israel, che offerissero a Dio la loro oblazione nel deserto di Sinai.	38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני