Cantico dei cantici 7

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 (LA VOCE DELLA SINAGOGA) Che vederai tu in questa Sulamite, se non compagnie d'armati capi? (LA VOCE DI CRISTO ALLA CHIESA) Come sono belli li passi tuoi ne' calzamenti (tuoi), o figliuola di principe! Le giunture de' fianchi tuoi, sì come gli ornamenti pettorali, fabbricati per mano dello artefice.	1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן
2 L' ombellico tuo, coppa torniata che mai ha bisogno di nappi. Lo ventre tuo, sì come uno monte di grano, attorniato di gigli.	2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים
3 Le tue mammelle, sì come due caprioli gemelli d'una cervia.	3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה
4 Lo collo tuo, sì come torre d' avorio. Li occhi tuoi, sì come piscine in Esebon, le quali sono nella porta della figlia della moltitudine. Lo naso tuo, sì come la torre del Libano, che guarda contro a Damasco.	4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק
5 Lo capo tuo, sì come monte Carmelo; e li capelli del capo tuo, sì come porpora di re, posta nelli canali.	5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים
6 Come se' bella, e come se' adorna, carissima, in delicatezze!	6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים
7 La statura tua è assimigliata alla palma, ? le mammelle tue alli granelli dell' uve. (LO SPOSO PARLA DI SANTA CROCE)	7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות
8 Io dissi saliroe in sulla palma, io piglieroe li frutti suoi; e le mammelle tue, sì come granelli d' uve, e l'odore della bocca tua, sì come odore di pomi.	8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים
9 La gola tua sì come vino ottimo, (LA CHIESA DI CRISTO) degno di bere dal diletto mio, e da ruminare alli labbri e alli denti suoi. (LA SPOSA DEL SPOSO)	9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים
10 Io al diletto mio mi volgo, ed elli si volge [a me]. (LA CHIESA A CRISTO)	10 אני לדודי ועלי תשוקתו
11 Vieni, diletto mio, usciamo nel campo dimoriamo insieme nelle ville.	11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים
12 La mattina leviamo alle vigne; veggiam o se la vigna fiorì, e se li fiori partoriscono frutti, e s'elle fiorirono le melagranate; quivi ti daroe le mammelle mie.	12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך
13 Le mandragore dierono lo suo odore; nelle porte nostre tutti li pomi novelli e li vecchi ti serbai, amore mio.	13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך