Ad Thessalonicenses I 3

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Propter quod non sustinentes amplius, placuit nobis, ut relin queremurAthenis soli,	1 וְעַל־כֵּן לֹא יָכֹלְנוּ עוֹד לְהִתְאַפֵּק וַנִּוָּעֵץ לְהִוָּתֵר לְבַדֵּנוּ בְּאַתִּינָס
2 et misimus Timotheum, fratrem nostrum et cooperatorem Dei inevangelio Christi, ad confirmandos vos et exhortandos pro fide vestra,	2 וַנִּשְׁלַח אֶת־טִימוֹתִיּוֹס אָחִינוּ וּמְשָׁרֵת הָאֱלֹהִים וְעֹזְרֵנוּ בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ לְחַזֵּק וּלְהַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־דְּבַר אֱמוּנַתְכֶם
3 ut nemoturbetur in tribulationibus istis. Ipsi enim scitis quod in hoc positi sumus;	3 שֶׁלֹּא־יִמּוֹט אִישׁ בַּמְּצוּקוֹת הָאֵלֶּה כִּי־יְדַעְתֶּם אַף־אַתֶּם כִּי לָזֹאת יֻעָדְנוּ
4 nam et cum apud vos essemus, praedicebamus vobis passuros nos tribulationes,sicut et factum est et scitis.	4 הֲלֹא כְּבָר אָמַרְנוּ אֲלֵיכֶם בִּהְיוֹתֵנוּ אֶצְלְכֶם כִּי־עֲתִידִים אֲנַחְנוּ לְהִלָּחֵץ כַּאֲשֶׁר גַּם־הָיָה וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם
5 Propterea et ego amplius non sustinens, misi adcognoscendam fidem vestram, ne forte tentaverit vos is qui tentat, et inanisfiat labor noster.	5 וּבַעֲבוּר כֵּן לֹא־יָכֹלְתִּי עוֹד לְהִתְאַפֵּק וָאֶשְׁלַח לָדַעַת אֱמוּנַתְכֶם כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וְהָיְתָה לָרִיק יְגִיעָתֵנוּ
6 Nunc autem, veniente Timotheo ad nos a vobis et annuntiante nobis fidem etcaritatem vestram, et quia memoriam nostri habetis bonam semper, desiderantesnos videre, sicut nos quoque vos;	6 וְעַתָּה כְּשׁוּב אֵלֵינוּ טִימוֹתִיּוֹס מֵאִתְּכֶם וַיְבַשֵּׂר אֹתָנוּ אֶת־בְּשׂוֹרַת אֱמוּנַתְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם וְאֵת אֲשֶׁר אַתֶּם זֹכְרִים אֹתָנוּ לְטוֹבָה בְּכָל־עֵת וְנִכְסָפִים לִרְאוֹת אֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנַחְנוּ נִכְסָפִים לָכֶם
7 ideo consolati sumus, fratres, propter vosin omni necessitate et tribulatione nostra per vestram fidem;	7 אָז נֻחַמְנוּ עֲלֵיכֶם אַחַי בְּכָל־צָרָתֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם
8 quoniam nuncvivimus, si vos statis in Domino.	8 כִּי עַתָּה נִחְיֶה אִם־תַּעַמְדוּ אַתֶּם בַּאֲדֹנֵינוּ
9 Quam enim gratiarum actionem possumus Deoretribuere pro vobis in omni gaudio, quo gaudemus propter vos ante Deum nostrum,	9 כִּי מַה־נָּשִׁיב לֵאלֹהִים לְהוֹדוֹת לוֹ בַּעֲבוּרְכֶם עַל כָּל־הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר שָׂמַחְנוּ עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ
10 nocte et die abundantius orantes, ut videamus faciem vestram et compleamusea, quae desunt fidei vestrae?	10 לַיְלָה וְיוֹמָם מַפִּילִים אֲנַחְנוּ תְּחִנָּתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת־פְּנֵיכֶם וּלְהַשְׁלִים אֶת־מַחֲסֹרֵי אֱמוּנַתְכֶם
11 Ipse autem Deus et Pater noster et Dominus noster Iesus dirigat viam nostramad vos;	11 וְהוּא הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְיַשֵּׁר אֶת־דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם
12 vos autem Dominus abundare et superabundare faciat caritate ininvicem et in omnes, quemadmodum et nos in vos;	12 וְאֶתְכֶם יַרְבֶּה וְיוֹתִיר הָאָדוֹן לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וּלְאַהֲבָה כָּל־אָדָם כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֶתְכֶם
13 ad confirmanda corda vestrasine querela in sanctitate ante Deum et Patrem nostrum, in adventu Domini nostriIesu cum omnibus sanctis eius. Amen.	13 וִיכוֹנֵן אֶת־לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ בְּבֹא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם־כָּל־קְדשָׁיו
	14 וְאִם־קִנְאָה מָרָה וּמְרִיבָה בִּלְבַבְכֶם אַל־תִּתְהַלְלוּ וְאַל־תְּשַׁקְּרוּ בָּאֱמֶת
	15 אֵין זֹאת הַחָכְמָה הַיֹּרֶדֶת מִמָּעַל כִּי אִם־חָכְמַת אֲדָמָה הִיא וְחָכְמַת הַיֵּצֶר וְהַשֵּׁדִים
	16 כִּי־בִמְקוֹם קִנְאָה וּמְרִיבָה שָׁם מְהוּמָה וְכָל־מַעֲשֶׂה רָע
	17 אֲבָל הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה צְנוּעָה הִיא אַף־אֹהֶבֶת שָׁלוֹם וּמַכְרַעַת לְכַף־זְכוּת וְאֵינֶנָּה עֹמֶדֶת עַל־דַּעְתָּהּ וּמְלֵאָה רַחֲמִים וּפְרִי טוֹב בְּלֹא־לֵב וָלֵב וּבְלִי חֲנֻפָּה
	18 וּפְרִי הַצְּדָקָה בְּשָׁלוֹם יִזָּרֵעַ לְעֹשֵׂי הַשָּׁלוֹם