Evangelio di Santo Matteo 25

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 Allora sarà simile il regno de' cieli a dieci vergini, le quali accenseno le loro lampade, e uscirono contro al sposo e alla sposa.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Ma le cinque di loro erano stolte, e le altre cinque erano (savie e) prudenti.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 E quelle cinque stolte tolsero le loro cinque lampade, e non tolsero seco l'olio (nelle loro lampade).	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 Ma le savie portaro l' olio nelle vasa sue colle lampade.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 Ma aspettando a venire il sposo, queste (cinque) vergini si addormentorono.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 E (dormendo) levossi uno grido in su la mezza notte, dicendo: ecco che il sposo viene, (state suso e) andategli incontra.	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Allora levoronsi quelle (cinque) vergini (prudenti) e adornorono le loro lampade.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 E quelle stolte dissero alle prudenti: dateci dell' olio vostro, imperò che le nostre lampade sono spente.	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Risposero quelle prudenti, e dissero andate a coloro che ne vendono, e compratene; imperò che il nostro non basterebbe a noi e a voi.	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 E intanto che andorono a comprare (dell' olio), venne il sposo; e quelle ch' erano apparecchiate (andorono ed) entrorono con lui alle nozze, e fu serrata la porta.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 E giungendo poi quelle cinque vergini stolte, (trovorono chiusa la porta), e dicevano: Signore, àprici.	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 Ed egli rispose e disse a loro: in verità vi dico che io non vi conosco (e non so chi voi siate).	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 E imperò (vi dico:) vigilate, chè voi non sapete nè il giorno nè l'ora.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 Così fu etiam uno uomo, il quale volendo andare in peregrinaggio alla lunga, chiamò li servi suoi, e dètte a loro de' suoi beni.	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 E a uno dètte cinque talenti; e all' altro due, e all' altro uno, e a ciascheduno secondo la sua propria virtù (e disse a loro: accrescete); e andò al suo cammino.	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 Quel ch' ebbe cinque talenti, andò e guadagnò con quelli, altri cinque talenti.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 Similmente quel ch' ebbe due, guadagnò altri due.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 Ma quel che prese uno, andò e sotterrollo (sotto terra), e nascose la moneta che gli avea data il suo signore.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 E dopo alcuno tempo tornò il signore di quelli servi, e fece la ragione con loro.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 E cominciò innanzi a quel che aveva avuto cinque talenti. Allora quello servo gli rendè [altri] cinque talenti, e disse: signore tu mi dèsti cinque talenti, eccone altri cinque che io ho guadagnato con loro.	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 Disse allora il signore suo a lui: godi, servo buono e fedele; imperò che sopra poche cose tu sei stato fedele, sopra molte ti constituirò; entra nell'allegrezza del signore tuo.	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 Etiam andò quel che aveva avuto due talenti, e disse: signore, tu mi dèsti due talenti, ecco ch' io ne ho guadagnato due altri.	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 E disseli il suo signore: godi, servo buono e fedele; imperò che sopra poche cose se' stato fedele, sopra molte ti ordinerò; entra nel gaudio del tuo signore.	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 Ma quello che aveva avuto uno talento andò, e disse: signore, io so che sei uomo crudele, che mieti dove non seminasti, e rauni dove non hai sparso.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 E temendo andai, e ho nascosto il tuo talento in terra; ecco che hai quel ch' è tuo.	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 E rispose il suo signore, e li disse: servo iniquo e pigro, tu sapevi ch' io mieto dove non seminai, e rauno dove non ho sparso.	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 Bisognò adunque che tu ponesti la mia pecunia alli usurarii; e io venendo arei certo ricevuto quel ch' è mio, con le usure.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 Di che togliete il talento da lui, e datelo a colui che ha dieci talenti.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 Imperò che sarà dato a ognuno che ha, e abbonderà; ma a colui che non ha, etiam sara?li tolto quel che appare lui abbia.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 E gittate il disutile servo nelle tenebre inferiori; ivi sarà pianto e stridore di denti.	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 Ma quando verrà il Figliuolo dell' uomo nella sua maestà, e tutti gli angioli con lui, allora sederà sopra la sedia della sua maestà.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 E raduneransi dinanzi a lui tutte le genti; ed egli partirà l'uno dall' altro, come il pastore parte le pecore da' becchi.	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 E ponerà le pecore dal lato diritto, e li becchi dal lato sinistro.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 E allora dirà il re a coloro che fieno dal lato diritto: venite, benedetti dal Padre mio, a possedere il regno che v'è stato apparecchiato insino [dal tempo] che il mondo fu fatto.	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 Imperò ch' io ebbi fame, e destimi a mangiare; ebbi sete, e destimi a bevere; fui peregrino, e voi mi albergaste.	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 Era nudo, e voi vestistemi, fui in prigione e visitaste me.	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Allora risponderanno li giusti, e diranno: Signore, quando ti vedemmo avere fame, e demmoti da mangiare; e quando ti vedemmo assetato, e demmoti da bevere?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 E quando fosti forestiero, e (peregrino) albergammoti; e quando ti vedemmo nudo, e vestimmoti?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 O quando ti vedemmo infermo, o in prigione, e visitammoti?	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 Allora risponderà il re, e dirà a loro: in verità vi dico, che quando voi lo faceste a uno di questi miei minimi fratelli, voi il faceste a me.	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 E poi dirà a quelli che sono dal lato manco: andate, maledetti, nel fuoco eternale, il qual è preparato al diavolo e alli suoi angioli.	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 Imperò ch' io ebbi fame, e non mi dèste da mangiare; ebbi sete, e non mi dèste bevere.	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 Fui peregrino, e non mi albergaste; era nudo, e non mi vestiste; infermo, e in prigione, e non mi visitaste.	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Allora loro risponderanno, dicendo: Signore, quando ti abbiamo veduto o avere fame, ovvero sete, ovvero peregrino, o nudo, o infermo, ovvero in prigione, e non ti abbiamo ministrato?	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Allora risponderagli, dicendo: in verità vi dico che quando non l'abbiate fatto a uno di questi miei minimi, e a me non avete fatto.	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 Onde questi anderanno nel supplizio eterno; ma li giusti anderanno in vita eterna.	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם