1 Paulo e Silvano e Timoteo alla Chiesa di Tessalonica (vi mandano la grazia e la pace) in Dio Padre (nostro) e nel Signore Iesù Cristo. | 1 פּוֹלוֹס וְסִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס אֶל־קְהִלַּת הַתַּסְלוֹנִיקִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
2 (Fratelli) sempre dovemo rendere grazie a Dio [per tutti voi], facendo di voi memoria nelle nostre orazioni senza intermissione. | 2 נוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־כֻּלְּכֶם בְּכָל־עֵת בְּהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ |
3 Ricordatevi dell' opera della vostra fede, e (ricordatevi ancora) della fatica e della carità e della sofferenza della speranza del Signore nostro Iesù Cristo, davanti a Dio padre nostro. | 3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
4 Sappiate, fratelli dilettissimi di Dio, il vostro chiamamento. | 4 כִּי יָדַעְנוּ אַחַי חֲבִיבֵי הָאֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר נִבְחַרְתֶּם |
5 Chè la mia predicazione, ch' io feci a voi, non solamente fu con parola, ma fu con virtù e con Spirito Santo e con molta plenitudine (di grazia), sì come voi sapete chenti noi siamo [stati] intra voi per voi. | 5 בַּאֲשֶׁר בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה לָכֶם בְּדִבּוּר לְבָד כִּי־גַם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְדַעַת נֶאֱמָנָה מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר־הָיִינוּ בְתוֹכְכֶם לְמַעַנְכֶם |
6 E voi siete fatti nostri seguitatori, e (andate per la nostra via e per quella) del Signore, ricevendo la parola di Dio con tribulazione, e con molto gaudio di Spirito Santo; | 6 וְאַתֶּם הֱיִיתֶם הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדֹנֵינוּ בְּקַבֶּלְכֶם אֶת־הַדָּבָר בְּתוֹךְ לַחַץ רָב עִם־חֶדְוַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ |
7 sì che siete fatti forma (ed esempio) a tutti coloro che credono in Macedonia e in Acaia. | 7 עַד־הֱיוֹתְכֶם מוֹפֵת לְכָל־הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֹנְיָא וּבַאֲכַיָּא |
8 Chè poi per voi è palesata e onorata la parola di Dio (e la fede), non solamente in Macedonia e in Acaia, ma eziandio è nominata in ogni luogo la vostra fede perfetta, sì che non è bisogno a dire a voi alcuna cosa. | 8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהוָֹה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא כִּי־אִם בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד שֶׁאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר דָּבָר |
9 Che le genti medesime dicono, chente cominciamento noi avemmo a voi (convertire), e come Voi siete convertiti a Dio partendovi dall' idoli, e come servite a Dio vivo e vero, | 9 כִּי־פִיהֶם הַמְסַפֵּר מֶה־הָיָה מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ פְּנִיתֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְשַׁבְתֶּם לֵאלֹהִים לַעֲבֹד אֶת־אֵל חַי וַאֲמִתִּי |
10 e come voi aspettate il suo Figliuolo da' cieli, il quale Figliuolo Iddio padre resuscitò da morte; il quale Iesù campò noi dall' ira che dee venire. | 10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים לְיֵשׁוּעַ מַצִּילֵנוּ מִן־הֶחָרוֹן הַבָּא |
| 11 כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַמָּתוֹ וַיְיַבֵּשׁ אֶת־הֶחָצִיר וַיִּבֹּל צִיצוֹ וְחֶסֶד מַרְאֵהוּ אָבָד כֵּן יִבּוֹל הֶעָשִׁיר בַּהֲלִיכוֹתָיו |
| 12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהוָֹה לְאֹהֲבָיו |
| 13 אַל־יֹאמַר הַמְנֻסֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּנִי כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ מְנֻסֶּה בָּרָע וְהוּא לֹא־יְנַסֶּה אִישׁ |
| 14 כִּי אִם־יְנֻסֶּה כָל־אִישׁ בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תְּסִיתֵהוּ וּתְפַתֵּהוּ |
| 15 וְאַחֲרֵי־כֵן הָרְתָה הַתַּאֲוָה וַתֵּלֶד חֵטְא וְהַחֵטְא כִּי נִשְׁלַם יוֹלִיד אֶת־הַמָּוֶת |
| 16 אַל־תִּתְעוּ אַחַי אֲהוּבָי |
| 17 כָּל־מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל־מִנְחָה שְׁלֵמָה תֵּרֵד מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר חִלּוּף וְכָל־צֵל שִׁנּוּי אֵין־עִמּוֹ |
| 18 הוּא בְחֶפְצוֹ יָלַד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת לִהְיוֹתֵנוּ כְּמוֹ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי יְצוּרָיו |
| 19 עַל־זֹאת אַחַי אֲהוּבַי יְהִי כָל־אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ קָשֶׁה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעוֹס |
| 20 כִּי־כַעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים |
| 21 לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל־טִנּוּף וְתַרְבּוּת רָעָה וְקַבְּלוּ בַעֲנָוָה אֶת־הַדָּבָר הַנָּטוּעַ בָּכֶם אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם |
| 22 וֶהֱיוּ עֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא שֹׁמְעָיו לְבָד לְרַמּוֹת אֶת־נַפְשְׁכֶם |
| 23 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק־שֹׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְלֹא עֹשֵׂהוּ נִמְשָׁל לְאִישׁ מַבִּיט אֶת־תֹּאַר הֲוָיָתוֹ בְּמַרְאָה |
| 24 כִּי הִבִּיט אֶל־מַרְאֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבְרֶגַע שָׁכַח מַה־תָּאֳרוֹ |
| 25 אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה תּוֹרַת הַחֵרוּת וּמַחֲזִיק בָּהּ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְשָׁכֵחַ כִּי אִם־עֹשֶׂה בְּפֹעַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַהוּא בְּמַעֲשֵׂהוּ |
| 26 אִישׁ מִכֶּם אִם־יְדַמֶּה לִהְיוֹת עֹבֵד אֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשֹׁנוֹ כִּי אִם־מַתְעֶה הוּא אֶת־לְבָבוֹ עֲבֹדָתוֹ אַךְ־לָרִיק תִּהְיֶה |
| 27 זֹאת הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה וְהַבָּרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ לְבַקֵּר אֶת־הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּלַחֲצָם וְלִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ נָקִי מֵחֶלְאַת הָעוֹלָם |