Salmi 147

BIBBIA VOLGARE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 O tu, Ierusalem, loda il Signore; o Sion, loda il Dio tuo.	1 הַלְלוּ יָהּ ׀ כִּי־טֹוב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה
2 Per che ha confortato le serrature delle porte tue; ha benedetto in te li figliuoli tuoi.	2 בֹּונֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס
3 Egli ha posto la pace nelle tue terre; e con la medulla del frumento ha saziato te.	3 הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבֹותָם
4 Egli ha mandato il parlare suo alla terra; velocemente corre il parlare suo.	4 מֹונֶה מִסְפָּר לַכֹּוכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמֹות יִקְרָא
5 Egli dà la neve come lana; sparge la nebula come cenere.	5 גָּדֹול אֲדֹונֵינוּ וְרַב־כֹּחַ לִתְבוּנָתֹו אֵין מִסְפָּר
6 Manda il suo cristallo come fette del pane; chi sostegnerà inanzi alla faccia del freddo suo?	6 מְעֹודֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ
7 Mandarà la parola sua, e dissolverà quelle; starà il spirito suo, e correranno le acque.	7 עֱנוּ לַיהוָה בְּתֹודָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנֹּור
8 Egli annunzia la parola sua a Iacob; a Israel le giustizie e' giudicii suoi.	8 הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם ׀ בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר
9 A tal modo non ha fatto a ogni nazione; e a loro non ha manifestato li giudicii suoi.	9 נֹותֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ
	10 לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא־בְשֹׁוקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה
	11 רֹוצֶה יְהוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדֹּו
	12 שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת־יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיֹּון
	13 כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ
	14 הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלֹום חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ
	15 הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתֹו אָרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרֹו
	16 הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפֹור כָּאֵפֶר יְפַזֵּר
	17 מַשְׁלִיךְ קַרְחֹו כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתֹו מִי יַעֲמֹד
	18 יִשְׁלַח דְּבָרֹו וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחֹו יִזְּלוּ־מָיִם
	19 מַגִּיד [דְּבָרֹו כ] (דְּבָרָיו ק) לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל
	20 לֹא עָשָׂה כֵן ׀ לְכָל־גֹּוי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְלוּ־יָהּ