Amos (עמוס) - Amos 27

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	Biblija Hrvatski
1 בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהֹויָקִם בֶּן־יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר	1 U početku kraljevanja Sidkije, sina Jošije, kralja judejskoga, uputi Jahve Jeremiji ovu riječ.
2 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מֹוסֵרֹות וּמֹטֹות וּנְתַתָּם עַל־צַוָּארֶךָ	2 Ovako mi reče Jahve: »Načini sebi užad i jaram i stavi ga sebi na vrat.
3 וְשִׁלַּחְתָּם אֶל־מֶלֶךְ אֱדֹום וְאֶל־מֶלֶךְ מֹואָב וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמֹּון וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידֹון בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה	3 Zatim poruči kralju edomskom, kralju moapskom, kralju amonskom, kralju tirskom i kralju sidonskom, po njihovim izaslanicima koji su došli u Jeruzalem kralju judejskom Sidkiji.
4 וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל־אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶם	4 Naredi im da poruče svojim gospodarima: ‘Ovako govori Jahve nad vojskama, Bog Izraelov! Ovako poručite svojim gospodarima:
5 אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת־הָאָרֶץ אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדֹול וּבִזְרֹועִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי	5 Ja sam snagom svojom svesilnom i rukom ispruženom stvorio zemlju, ljude i životinje na zemlji. I ja to dajem kome hoću.
6 וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹות הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לֹו לְעָבְדֹו	6 Sada, dakle, sve te zemlje dajem u ruke Nabukodonozoru, kralju babilonskom, sluzi svojemu; dajem mu i poljsko zvijerje da mu služi.
7 וְעָבְדוּ אֹתֹו כָּל־הַגֹּויִם וְאֶת־בְּנֹו וְאֶת־בֶּן־בְּנֹו עַד בֹּא־עֵת אַרְצֹו גַּם־הוּא וְעָבְדוּ בֹו גֹּויִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים	7 I svi će narodi služiti njemu i njegovu sinu, i sinu njegova sina, dok i njegovoj zemlji ne kucne čas te i njega ne upokore moćni narodi i veliki kraljevi.
8 וְהָיָה הַגֹּוי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּ אֹתֹו אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן אֶת־צַוָּארֹו בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגֹּוי הַהוּא נְאֻם־יְהוָה עַד־תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדֹו	8 Ako koji narod, ili kraljevstvo, ne htjedne služiti Nabukodonozora, kralja babilonskoga, ne hoteć’ se upregnuti u jaram kralja babilonskog, taj ću narod kazniti mačem, glađu i kugom’ – riječ je Jahvina – ‘dok ga sasvim ne zatrem rukom njegovom.
9 וְאַתֶּם אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־נְבִיאֵיכֶם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר־הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל	9 Ne slušajte, dakle, svojih proroka, gatalaca, sanjara, zvjezdara svojih i čarobnjaka koji vam govore: ‘Ne, vi nećete služiti kralju babilonskom!’
10 כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם	10 Jer vam oni laž prorokuju samo da vas udalje iz vaše zemlje, da vas otjeram pa da propadnete.
11 וְהַגֹּוי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת־צַוָּארֹו בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדֹו וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתֹו נְאֻם־יְהוָה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ	11 Ali narod koji se upregne u jaram kralja babilonskoga da mu služi ostavit ću na miru u zemlji njegovoj’ – riječ je Jahvina – ‘da je obrađuje i u njoj živi.’«
12 וְאֶל־צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתֹו וְעַמֹּו וִחְיוּ	12 Sve sam to rekao Sidkiji, kralju judejskom, govoreći: »Upregnite se u jaram kralja babilonskoga i pokorite se njemu i narodu njegovu da ostanete živi.
13 לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל	13 Zašto da poginete, ti i narod tvoj, od mača, gladi i kuge, kao što se Jahve zaprijetio narodu koji se ne podvrgne kralju babilonskom?
14 וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם	14 Ne slušajte, dakle, riječi onih proroka koji vam govore: ‘Vi nećete služiti kralju babilonskom.’ Oni vam laž prorokuju.
15 כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יְהוָה וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם	15 ‘Jer nisam ih ja poslao da vam prorokuju’ – riječ je Jahvina – ‘nego vam oni laž prorokuju u moje ime, da vas otjeram iz vaše zemlje, pa da propadnete – vi i proroci koji vam prorokuju.’«
16 וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־כָּל־הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר הִנֵּה כְלֵי בֵית־יְהוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם	16 I svećenicima i svemu ovom narodu rekao sam: »Ovako govori Jahve: Ne slušajte riječi svojih proroka koji vam ovako prorokuju: ‘Evo, posuđe doma Jahvina bit će uskoro vraćeno iz Babilona.’ Oni vam laži prorokuju.
17 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶל וִחְיוּ לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה	17 Ne slušajte ih! Pokorite se kralju babilonskom da ostanete živi! Zašto da ovaj grad postane ruševina?
18 וְאִם־נְבִאִים הֵם וְאִם־יֵשׁ דְּבַר־יְהוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ־נָא בַּיהוָה צְבָאֹות לְבִלְתִּי־בֹאוּ הַכֵּלִים ׀ הַנֹּותָרִים בְּבֵית־יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃ פ	18 Ako su oni zaista proroci, te ako je u njima riječ Jahvina, neka mole Jahvu nad vojskama da i posuđe što još ostade u domu Jahvinu i u dvoru kraljeva judejskih i u Jeruzalemu ne dospije u Babilon!
19 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֶל־הָעַמֻּדִים וְעַל־הַיָּם וְעַל־הַמְּכֹנֹות וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנֹּותָרִים בָּעִיר הַזֹּאת	19 Jer ovako govori Jahve o stupovima, ‘Moru’, podnožjima i o preostalom posuđu što još ostade u ovome gradu –
20 אֲשֶׁר לֹא־לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלֹותֹו אֶת־ [יְכֹונְיָה כ] (יְכָנְיָה ק) בֶן־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ ס	20 što još Nabukodonozor, kralj babilonski, ne uze sa sobom onda kad odvede u izgnanstvo iz Jeruzalema u Babilon Jekoniju, sina Jojakimova, kralja judejskoga, i sve odličnike judejske i jeruzalemske.
21 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־הַכֵּלִים הַנֹּותָרִים בֵּית יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם	21 Da, ovako govori Jahve nad vojskama, Bog Izraelov, o posuđu koje preostade u domu Jahvinu, u dvoru kralja judejskog, i u Jeruzalemu:
22 בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יֹום פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם־יְהוָה וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃ פ	22 ‘U Babilon će ih odnijeti i ondje će ostati sve do dana kad ja odem po njih’ – riječ je Jahvina. ‘I ja ću sve to donijeti i postaviti na ovo mjesto!’«