Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשֹׁון	1 Hominis est animum praeparare, et Domini est responsio linguae.
2 כָּל־דַּרְכֵי־אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחֹות יְהוָה	2 Omnes viae hominis purae sunt oculis eius, spirituum ponderator est Dominus.
3 גֹּל אֶל־יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ	3 Revela Domino opera tua, et dirigentur cogitationes tuae.
4 כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיֹום רָעָה	4 Universa secundum proprium finem operatus est Dominus; impium quoque ad diem malum.
5 תֹּועֲבַת יְהוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה	5 Abominatio Domini est omnis arrogans; manus in manu, non erit innocens.
6 בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע	6 Misericordia et veritate redimitur iniquitas, et in timore Domini declinatur a malo.
7 בִּרְצֹות יְהוָה דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אֹויְבָיו יַשְׁלִם אִתֹּו	7 Cum placuerint Domino viae hominis, inimicos quoque eius convertet ad pacem.
8 טֹוב־מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאֹות בְּלֹא מִשְׁפָּט	8 Melius est parum cum iustitia quam multi fructus sine aequitate.
9 לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכֹּו וַיהוָה יָכִין צַעֲדֹו	9 Cor hominis disponit viam suam, sed Domini est dirigere gressus eius.
10 קֶסֶם ׀ עַל־שִׂפְתֵי־מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל־פִּיו	10 Divinatio in labiis regis, in iudicio non errabit os eius.
11 פֶּלֶס ׀ וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל־אַבְנֵי־כִיס	11 Pondus et statera iusta Domini sunt, et opera eius omnes lapides sacculi.
12 תֹּועֲבַת מְלָכִים עֲשֹׂות רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכֹּון כִּסֵּא	12 Abominantur reges agere impie, quoniam iustitia firmatur solium.
13 רְצֹון מְלָכִים שִׂפְתֵי־צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב	13 Voluntas regum labia iusta; qui recta loquitur, diligetur.
14 חֲמַת־מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי־מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה	14 Indignatio regis nuntii mortis, et vir sapiens placabit eam.
15 בְּאֹור־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצֹונֹו כְּעָב מַלְקֹושׁ	15 In lumine vultus regis vita, et voluntas eius quasi imber serotinus.
16 קְנֹה־חָכְמָה מַה־טֹּוב מֵחָרוּץ וּקְנֹות בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף	16 Possidere sapientiam quanto melius est auro; et acquirere prudentiam pretiosius est argento.
17 מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשֹׁו נֹצֵר דַּרְכֹּו	17 Semita iustorum declinare a malo; custos animae suae, qui servat viam suam.
18 לִפְנֵי־שֶׁבֶר גָּאֹון וְלִפְנֵי כִשָּׁלֹון גֹּבַהּ רוּחַ	18 Contritionem praecedit superbia, et ante ruinam exaltatio spiritus.
19 טֹוב שְׁפַל־רוּחַ אֶת־ [עֲנִיִּים כ] (עֲנָוִים ק) מֵחַלֵּק לָל אֶת־גֵּאִים	19 Melius est humiliari cum mitibus quam dividere spolia cum superbis.
20 מַשְׂכִּיל עַל־דָּבָר יִמְצָא־טֹוב וּבֹוטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו	20 Eruditus in verbo reperiet bona; et, qui sperat in Domino, beatus est.
21 לַחֲכַם־לֵב יִקָּרֵא נָבֹון וּמֶתֶק פָתַיִם יֹסִיף לֶקַח	21 Qui sapiens est corde, appellabitur prudens; et dulcedo labiorum addet doctrinam.
22 מְקֹור חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת	22 Fons vitae eruditio possidentis; poena stultorum stultitia.
23 לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַלשְׂ־פָתָיו יֹסִיף לֶקַח	23 Cor sapientis erudiet os eius et labiis eius addet doctrinam.
24 צוּף־דְּבַשׁ אִמְרֵי־נֹעַם מָתֹוק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם	24 Favus mellis composita verba, dulcedo animae et sanitas ossium.
25 יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת	25 Est via, quae videtur homini recta, et novissima eius ducunt ad mortem.
26 נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לֹּו כִּי־אָכַף עָלָיו פִּיהוּ	26 Anima laborantis laborat sibi, quia compulit eum os suum.
27 אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל־ [שְׂפָתָיו כ] (פָתֹו ק) כְּאֵשׁ צָרָבֶת	27 Vir impius fodit malum, et in labiis eius quasi ignis ardens.
28 אִישׁ תַּהְפֻּכֹות יְשַׁלַּח מָדֹון וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף	28 Homo perversus suscitat lites, et mussitator separat familiares.
29 אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהֹולִיכֹו בְּדֶרֶךְ לֹא־טֹוב	29 Vir iniquus lactat amicum suum et ducit eum per viam non bonam.
30 עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכֹות קֹרֵץ פָתָיו כִּלָּה רָעָה	30 Qui attonitis oculis cogitat prava, comprimens labia sua perficit malum.
31 עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא	31 Corona dignitatis canities, quae in viis iustitiae reperietur.
32 טֹוב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבֹּור וּמֹשֵׁל בְּרוּחֹו מִלֹּכֵד עִיר	32 Melior est patiens viro forti, et, qui dominatur animo suo, expugnatore urbium.
33 בַּחֵיק יוּטַל אֶת־הַגֹּורָל וּמֵיְהוָה כָּל־מִשְׁפָּטֹו	33 Sortes mittuntur in sinum, sed a Domino temperantur.