Genesi 40

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Dopo queste cose, accadde che due eunuchi, il coppiere ed il panettiere del re d'Egitto, mancarono verso il loro padrone.	1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
2 Sdegnato il Faraone contro di loro (uno era il capo dei coppieri, e l'altro dei panettieri),	2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים
3 li fece metter nel carcere del capo delle milizie, dov'era prigioniero anche Giuseppe.	3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם
4 Ma il capo della carcere li affidò a Giuseppe, che anche li serviva. Era passato un po' di tempo da che erano prigionieri,	4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר
5 quando ebbero ambedue nella stessa notte un sogno, il cui significato si riferiva a loro.	5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר
6 Al mattino, essendo andato a loro Giuseppe, vedendoli tristi,	6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים
7 li interrogò, dicendo: «Perchè il vostro viso è oggi più triste del solito?».	7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום
8 Risposero: «Abbiamo avuto un sogno, e non v'è chi ce lo interpreti». Disse loro Giuseppe: «Non sta forse a Dio l'interpretarlo? Raccontatemi che cosa avete veduto».	8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי
9 Il capo coppiere raccontò pel primo il suo sogno: «Vedevo avanti a me una vite	9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני
10 con tre tralci, che cresceva a poco a poco mettendo le gemme, poi i fiori, e quindi maturava l'uva;	10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים
11 io avevo in mano il calice del Faraone. Allora presi l'uva, la spremei nel calice che tenevo, e passai la bevanda al Faraone».	11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה
12 Rispose Giuseppe: «Ecco la spiegazione del sogno. I tre tralci sono tre giorni ancora,	12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם
13 dopo i quali il Faraone si ricorderà dei tuoi servizi, ti rimetterà nell'ufficio di prima, e tu gli porgerai il calice, secondo il tuo ufficio, come solevi far per l'innanzi.	13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו
14 Soltanto, ricordati di me quando ti troverai bene, ed usami misericordia suggerendo al Faraone di trarmi da questo carcere;	14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה
15 poichè come per furto fui rapito dalla terra degli Ebrei, e qui son stato messo in prigione, pur essendo innocente».	15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור
16 Vedendo il capo panettiere che egli aveva sapientemente spiegato il sogno, disse: «A me in sogno pareva d'avere sul capo tre canestri di farina:	16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי
17 nel canestro che stava sopra agli altri, portavo d'ogni sorta di quei cibi che fanno i panettieri, e gli uccelli ne beccavano».	17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי
18 Rispose Giuseppe: «Ecco la spiegazione del sogno. I tre canestri sono tre giorni ancora,	18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם
19 dopo i quali il Faraone ti farà tagliar la testa, ed appendere in croce, e gli uccelli divoreranno le tue carni».	19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך
20 Tre giorni dopo, era il natalizio del Faraone, il quale, facendo un gran banchetto ai suoi ministri, si ricordò durante il convito del capo coppiere e del capo panettiere;	20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו
21 restituì il primo nel suo ufficio, a porgergli da bere;	21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה
22 fece appendere l'altro al patibolo. Così fu dimostrata la verità dell'interpretazione.	22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף
23 Ma il capo coppiere, in mezzo alla prosperità, si dimenticò dell'interprete.	23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו